מה גורם לחברה הישראלית להקצין, לרדת לשוליים, ולעבור תהליך של פירוק פנימי, שמותיר אותה חלשה מול אתגריה הפנימיים והחיצוניים? ספרו החדש של עירן הלפרין, פרופ׳ לפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית, טוען שהסיבה היא שנאה, אבל יותר מכך, השחיקה במנגנונים החברתיים שעד לאחרונה ויסתו את השנאה בחברה הישראלית. הלפרין כותב לבחברת האדם קצת על המנגנונים החברתיים שהוא
תגית: גזענות
איך לחנך בצל גזענות? דילמות אתיות של הוראה בתיכון ערבי-יהודי
כיצד עלינו להגיב כאשר תלמידים שלנו נתקלים בגזענות? דניאל דה שליט, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, משלב בין ניסיונו כמורה, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות-חברתיות ומחקר שערך, על מנת להציע חמישה כלים פרקטיים להתמודדות של מורים, מרצים ומחנכים עם חוויות של גזענות בקרב התלמידים מאמר שלישי מתוך תוצרי הקורס
"מפאי דיכאה את המזרחים, חרות/ליכוד המשיכה וש"ס קברה אותנו" (ראובן אברג'ל – פנתר שחור)
האנתרופולוגית רעות ריינה בנדריהם כותבת לבחברת האדם על רשמים מהכנס – המאבק המזרחי לאן? שהתקיים בתחילת יוני בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה ומרכז אדווה, והוקדש לציון יובל למחאת הפנתרים השחורים ו-40 שנה ללספרו של שלמה סבירסקי "לא נחשלים אלא מנוחשלים". במסגרת יובל למאבקם של הפנתרים השחורים ו40 שנה לספרו פורץ הדרך של שלמה סבירסקי "לא נחשלים אלא
"בכל אחד יש גרבוז קטן"
יורם בילו בראיון לאילת שני בהארץ (21.05.15) על המעבר שלו לאנתרופולוגיה, התשוקה האוניברסלית לקשר מוחשי עם האלהות, קברי צדיקים וקישור למקום, על האנתרופולוג כצופה משתאה ועל הגרבוז הקטן שיש בכל אחד מאיתנו:"…לעיירות הפיתוח הללו לא היתה שום מעטפת משמעות. מאיפה אפשר לקחת משמעות? אנשים חיים בתוך מערכת הסמלים שלהם, הם לא יאמצו עכשיו את המגל