"בכל אחד יש גרבוז קטן"
יורם בילו בראיון לאילת שני בהארץ (21.05.15) על המעבר שלו לאנתרופולוגיה, התשוקה האוניברסלית לקשר מוחשי עם האלהות, קברי צדיקים וקישור למקום, על האנתרופולוג כצופה משתאה ועל הגרבוז הקטן שיש בכל אחד מאיתנו:
"…לעיירות הפיתוח הללו לא היתה שום מעטפת משמעות. מאיפה אפשר לקחת משמעות? אנשים חיים בתוך מערכת הסמלים שלהם, הם לא יאמצו עכשיו את המגל והחרמש, אז הם פנו לערכת הסמלים המוכרת להם…עכשיו, אני לא סימבוליסט תלוש — מפעל אחד בבית שאן שווה מאה צדיקים. זה נלעג ממש להגיד שבית שאן היא פתחו של גן עדן כשאתה רואה באיזו עליבות מתנהל גן העדן הזה. גם יעיש אוחנה, שגילה את פתחו של גן עדן בבית שאן והקים שם אתר קדוש, לא נשאר שם כשנסגר המפעל. אבל מה שגרבוז וחבריו כנראה לא מבינים, וגם הממסד לא מבין, זה שהאקט הזה, של העלאת הצדיק ממרוקו, משמעותו השתרשות במקום. העיניים נישאות לצפת ולא להרי האטלס. עליתי ארצה והצדיקים עלו עמי. זה לא ביטוי של התבדלות עדתית. זה שימוש בסמלים שאני מכיר, כדי לבטא את הקשר שלי למקום הזה…"