. טל שמור (התוכנית למגדר, בית הספר למדעי התרבות, אוניברסיטת תל אביב) כותב על מאמרו החדש "Neighborhood as home, city as alienating: gendered exchange circles and place belonging in peripheral Tel Aviv" שפורסם לאחרונה בכתב העת Urban Geography. המאמר עוסק בשכונת התקווה מול העיר תל אביב, בקהילתיות מול הניכור והניצול ובמתחים המגדריים והדוריים שעולים מתוך
צילום תמונה ראשית: יוסי זמיר. מתוך אתר שתיל סטוק. אריאל הנדל ומורי רם כותבים לבחברת האדם על מאמרם (שהתפרסם בזמן הזה ובPolitical Geography). רם והנדל עוסקים במשמעותו הסמבולית והפיזית של בית, ומתוך כך מתמקדים בהרס הבתים הנרחב ברצועת עזה במהלך המלחמה כחלק ממנגון השליטה הישראלית, ובהרס הבתים גם לאחר ה7 באוקטובר – ושואפים להתחקות אחר
ד"ר רוית תלמי כהן כותבת לבחברת האדם על משמעויותיו הפיזיות והמנטליות של הבית בתקופה המודרנית, לאור השהייה הארעית בסוכה: בחג סוכות, המסורת היהודית מזמינה אותנו לעזוב את הבית הקבוע ולעבור לשהות בסוכה – מבנה זמני. מעבר זה אינו רק פעולה פיזית, אלא סמל עמוק לארעיות, לחיים של נוודות ולהתמודדות עם השאלות מהו בית ומהי שייכות.
חשבתם פעם לארוז את הבית ולצאת לגור בטבע? לא רק בזמן חג סוכות, אלא לתקופה ממושכת, פשוט לחיות בזולה! ינאי לבאור (אוניברסיטת חיפה) כתב את עבודת התזה שלו בהנחיית פרופ' נורית בירד-דוד על תופעת ה"זולות"; מתחם מגורים עראי בטבע. בעוד שמרבית האנשים בישראל (ובעולם כולו) חיים כיום בסביבות עירוניות ומתגוררים בבתים יציבים העשויים מפלדה, בטון, עץ, זכוכית וחומרים עמידים אחרים, ישנם כאלה המבקשים לטבול בטבע על ידי בניית מחסה פשוט העשוי מרשתות צל, מחצלות, מקלות, ענפים, בדים וחומרים ממוחזרים.