המחקר האנתרופולוגי מתאפיין בעבודת שדה ארוכה. בין אם המחקר מתרחש בבית, ברחוב הקרוב או יבשת בצידו השני של הגלובוס, אנתרופולוגים מחוייבים להבנה מעמיקה של התרבות אותה הם חוקרים. עבודת השדה רצופה ראיונות, תצפיות, רגעים בהם החוקרת רק "שוהה" שם. מתוך יומני השדה הגדושים והתיעודים מתהליך המחקר, מתחילים לצוץ מבנים תרבותיים, שאלות ותשובות. מה זה גם
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול בכתב העת New Media and Society, העוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים. במאמר Noisy polymedia in urban Ghana: Strategies
ענת רוזנטל, אנתרופולוגית רפואית מאוניברסיטת בן גוריון, מזכירה לנו ששאלת הטריאז' – כלומר הפרוטוקול על פיו קובעים את קדימות החולים והמחלות ובמי לטפל – חשובה לא רק משום שהיא מעמתת אותנו עם שאלות פרקטיות של סדרי עדיפויות בכל מדינה, אלא גם משום שהיא מאתגרת אותנו בהסתכלות רחבה וגלובלית מעבר למצוקה היומיומית שלנו, מעבר לעולם המערבי,
ברכות לאלעד בן אלול על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בפרקטיקות של פרטיות בגאנה האורבנית. אלעד כתב את הדוקטורט שלו, Privacy in urban Ghana: an ethnographic exploration of nightlife, housing, and social media, במחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחייתן של פרופ׳ עפרה גולדשטיין גדעוני ופרופ׳ גליה צבר. כיום אלעד מרצה לאנתרופולוגיה דיגיטלית, אנתרופולוגיה יישומית, ואנתרופולוגיה
פורסם לראשונה ב-22.4.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין: בשיח הרווח "שחורות" ו"לבנות" הן תכונות שמשויכות לדימוי של מוצא אתני או איזו שהיא מהות גנטית. ניתן לחשוב על זה כעל ציר, או רצף, שבקצה אחד שלו נמצאת אירופה וקצה השני אפריקה. ככל שמישהו קרוב יותר לקצה ה"אירופאי" אנחנו מדמיינים אותו כלבן יותר