ד"ר רוית תלמי כהן כותבת לבחברת האדם על משמעויותיו הפיזיות והמנטליות של הבית בתקופה המודרנית, לאור השהייה הארעית בסוכה: בחג סוכות, המסורת היהודית מזמינה אותנו לעזוב את הבית הקבוע ולעבור לשהות בסוכה – מבנה זמני. מעבר זה אינו רק פעולה פיזית, אלא סמל עמוק לארעיות, לחיים של נוודות ולהתמודדות עם השאלות מהו בית ומהי שייכות.
בין שמירת שבת הלכתית, לזמן למנוחה, לבילוי איכותי או לתחביב רציני, ולהקדשת זמן משמעותית למשפחה, מתארת סתיו שופן ביטון, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן כיצד השבת היהודית-ישראלית יוצרת שילובים יצירתיים בין ארגז כלים תרבותי, לבחירה והגשמה אישית. בתמונה הראשית: אסתי וראובן מארץ נהדרת (מתוך מערכון העוסק בדת ובהתאמתה לחיים המודרנייים). במאמר חדש שפורסם
הביטוי "חיות אדם" נשמע שוב ושוב בחודשי המלחמה הראשונים – לתיאור מעשי הטבח ב7 באוקטובר. אסף סעדון כתב על התגלגלות הביטוי לאורך ההיסטוריה, מתחילת המאה העשרים ועד ימינו ובזמן המלחמה, כחלק מהגליון המיוחד "לדבר אחרי 7 באוקטובר״ שהתפרסם בעיונים בשפה וחברה, בעריכת מיכל קרבאל-טובי, עמרי גרינברג, ותמר כתריאל. לאחר שנה של מלחמה, סעדון חוזר אל
טל שמור כותב לבחברת האדם על מאמרו החדש Age Melancholy of Older Mizrahi Women Residing in Tel Aviv as a Social Loss Exploring Intersections of Health and Social Support in an Ethnographic Study שהתפרסם בכתב העת Qualitative Health Research שמציע את המונח "מלנכוליה גילית" כדי לקשור בין שלושה תהליכים המבטאים אובדנים חברתיים בזקנה ובמיוחד –
"יש אמרה שמיוחסת לגארי מייסון, כומר פרוטסטנטי שהיה מעורב בסכסוך בצפון אירלנד שאמר: כמו בנהיגה ברכב, אנחנו יכולים להסתכל לאחור לפעמים, אבל אם נסתכל אחורה יותר מדי מהזמן, נתרסק כי לא נראה לאן אנחנו נוסעים. צריך ורצוי ללמוד מההיסטוריה כדי לתקן אבל לא להיות עסוקים רק בהיסטוריה, יש שמשה רחבה שמאפשרת לנו לראות את הנסיעה
כחלק מפרויקט הפרסום של "לדבר אחרי 7 באוקטובר", גיליון של עיונים בשפה וחברה, פרופ׳ ורד ויניצקי סרוסי מהאוניברסיטה העברית כותבת על התגלגלות הביטוי "יחד ננצח" לאורך חודשי המלחמה. הניתוח של "יחד ננצח" מנסה לעשות שני דברים. האחד ענינו בפיענוח ההקשר ההיסטורי-פוליטי-חברתי של השימוש בסיסמה הזו, מגלגוליה ההיסטוריים והחברתיים וזליגתה ממרחב למרחב. השני מצביע על היות
הרעיון שטיול יכול להיות חוויה טרנספורמטיבית עבור תיירים, רווח בספרות האקדמית על תיירות ובשיח הפופולרי. בייחוד טיולים ארוכים בשלבי מעבר בחיים, המתוארים לא פעם כמסע לחיפוש עצמי או להבנה עצמית. בשנים האחרונות, המחקר האקדמי נע מדיון בחוויה טרנספורמטיבית כמוטיבציה ליציאה לטיול או כתוצאה של הטיול, לעבר עיסוק באופנים שבהם הטיול מזמן חוויה טרנספורמטיבית. בעוד שכתיבה