מהן הדרכים בהן גלובליזציה, צרכנות ודת נפגשים בהקשר של בתי כנסת ליברליים (לא-אורתודוכסיים) בתל אביב? כיצד מסגרות דתיות ליברליות פונות לצרכים של מגוון קהלים באמצעות גישות חדשניות לחיי בית הכנסת, זאת חרף הדומיננטיות של היהדות האורתודוכסית בישראל? בשאלות הללו עסקו ד"ר עינת ליבל-הס (פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה בבר אילן) ופרופ' אדם פרזיגר (חבר סגל במחלקה
היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו. הבבא סאלי נודע בשל פעילותו
השקת ספרה של עמלי שחף, שפורסם במסגרת סדרת הישראלים של הוצאת למדא-האוניברסיטה הפתוחה ועוסק בילדים הראשונים של המתנחלים ביישוב היהודי בחברון, שהגיעו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים. בהשקה דיברה שחף עם תמר הרמן ועופר שיף, עורכי הספר, על תפיסות של מרחב ועל חוויות ילדות הקשורות בשניהם.
האם ההפרדה בין נשים וגברים באקדמיה יובל להדרתן של נשים ממרחבים ציבוריים? או אולי דווקא קיומם של מרחבים נפרדים יהווה עבורן מרחב מוגן לרכישת הכלים שיאפשרו להן להשתלב בעולם העבודה המעורב? מיכל פרנקל, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וורדה וסרמן, פרופסור במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, ניסו להתמודד עם שאלות אלו ואחרות במאמר שפורסם
נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) מביא את דבריו מתוך הרצאה שניתנה בפני ועידת ישראל לחקלאות ה-13. לוז פורש את הסיבות למשבר המזון העולמי, מנתח את תפקידה את החקלאות המודרנית, מסביר את הכשלים המבניים הקיימים כיום ולבסוף, מציע מספר דרכי פעולה להגעה למעגל תזונתי מקיים. בדיון קצר זה אני מבקש להציג את הסיבות למשבר המזון העולמי,
בימים אלו אנו עדות ועדים לדיון המתחדש אודות סוגיית מס הרכישה של חד-פעמי ומשקאות ממותקים, העומד להתבטל, שנה לאחר שהוטל בהחלטת ממשלה. הסביבתניות ושוחרי הסביבה שבינינו יזקפו ראש ויאמרו שביטול הצו הוא בכייה לדורות, שכן מה שעומד מאחוריו הוא עידוד השימוש ברב-פעמי ושמירה על כדור הארץ ועל בריאות הציבור. האומנם די בכך? ליאת דאודי, דוקטורנטית
האם זכיתם פעם שקצין חינוך ראשי הקדיש לכם שיר בו הוא מותח ביקורת עליכם ועל המחקרים שלכם? האם יצא לכם שקצין בכיר שעדין בשירות מפרסם נגדכם מאמר בעיתון ומזהיר ומתרה בכם שאסור לחקור את הצבא? או אולי זכיתם שאחד מבכירי הרבנים יצוטט באומרו על המחקרים שלכם שקברניטי הצבא מושפעים מתפיסת ה"הדתה" שאתם מפצים? אז לסוציולוג
ליגת הכדורגל האמריקאית השעתה לצמיתות לפני ימים אחדים ארבעה מאמנים בשל התנהגות לא נאותה. לארי נאסר, רופא נבחרת ההתעמלות האמריקאית לשעבר נידון ליותר מ-300 שנות מאסר בעקבות התעללות מינית במתעמלות. אך כנראה שזה רק קצה הקרחון. האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא כותבת על הפרויקט בו היא ושותפיה מתחילים לחקור את התופעה של אלימות של מאמנים
הסוציולוג פרופ' ערן פישר (האוניברסיטה הפתוחה) כותב לבחברת האדם לרגל יציאת ספרו החדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספרו, מנתח פישר את השפעתם החברתית של אלגוריתמים, שחורגת מגבולות של הגדרות טכניות. מעבר לכך, פישר טוען שאף על פי שאלגוריתמים מתקבלים על ידי רבים כעוד כלי המסייע להם בחיי היומיום ותו לא, הם למעשה מפקיעים מהאדם תהליכי קבלת
ברכות חמות לאליעזר היון על אישור עבודת הדוקטורט שלו "זו רק מנטליות": תהליכי סגרגציה, הדרה ואפליה על בסיס אתני בחברה החרדית. עבודתו של היון, שכיום הוא חוקר בכיר במכון ירושלים, עיתונאי, סופר פורה ופעיל חברתי סביב נושאי האפליה בחינוך החרדי, וזכויות ילדים בעלי צרכים מיוחדים חרדיים; נכתבה בהנחיית ד"ר יעל ברדה ופרופ׳ מיכל פרנקל מהחוג
ד"ר רינה נאמן (המכללה האקדמית תל אביב-יפו) כותבת עבור בחברת האדם את רשמיה בעקבות קריאת הספר "המוח הסורר" של פרופ' גד יאיר (האוניברסיטה העברית). הספר יצא פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2020 מביא את מחקרו של יאיר על חוקרים וחוקרות ישראלי, בדגש על מקומה של ישראליותם בשדה המדעי הבינלאומי בעיקרו. נושא הספר הוא חקר אופני
מהי קוסמולוגיה, ואיך אפשר להבין אותה דווקא דרך תיאוריות קונספירציה? למי זה לא קרה, לאחר משך זמן ממושך ברשת החברתית האהובה עלינו נתקלנו בקטע או סרטון של תיאוריית קונספירציה חדשה או ישנה, אולי על קיומם של חייזרים או אזור 51 הידוע בארצות הברית. קל למסמס את התיאוריות הללו כתיאוריה תלושה מהמציאות שמנסה למצוא הסבר לאירוע
יהיו כאלו שיאמרו שזה נשמע סותר, אבל זה לא. "יהודים-אתאיסטים ממש לא תופסים את השקפתם האתאיסטית כמחייבת ניתוק מזהותם היהודית. זיקתם ליהדות נשענת על עמיות, שיתוף גורל ומכלול תרבותי, ואלו מתרחבים מעבר לאמונה באל או העדרה" מסבירה תמר פרידמן, בעקבות פרסום המאמר "אתאיזם נחווה ופוסט-רציונליות בחייהם של יהודים-אתאיסטים בישראל", שכתבה יחד עם שלמה גוזמן כרמלי
עם הקמתה של ממשלה דתית-חרדית, נדמה כי העיסוק במתח שבין יהדות לליברליות שוב בכותרת ומעלה את השאלה כיצד השיח הציבורי והמושכים בחוטים, ישפיעו על מיקומם החברתי של הזרמים הלא אורתודוכסים בישראל. בתזמון זה, יוצא לאור בימים אלו ספר חדש השופך אור על הקהילה הרפורמית בישראל, פרי עריכתם של ד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל בשומרון)
ברכות חמות לניר רותם על אישור עבודת הדוקטורט "הומניטריזם, פיתוח וזכויות אדם: הגבולות של שדות חברתיים בחברה העולמית של ימינו". רותם כתב את העבודה באוניברסיטת מינסוטה, תחת ההנחיה של פרופ' ליז בויאל ופרופ' יואכים זאולסברג. העבודה בוחנת את הגבולות בין שדות חברתיים שונים והשפעה של ידע, תוך בחינת המקרה הספציפי של נציבות האו"ם לפליטים. בשלבים
האם ניתן לייחס עלייה לרגל למי שתופס את מעשיו כפעילות תיירותית? האם יש רגע או פעולה שניתן לסמן כגבול הממקם את התייר/המטייל כעולה לרגל? והאם העובדה שהפולחן הדתי המבוצע במקום השייך לדת אחרת משל התייר, מסמנת את הגבול בינו לבין העולה ומותירה את החוויה כתיירותית בלבד? יהונתן הרשברג כותב לבחברת האדם על טקס הדלקת הנרות