במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית. הפרויקט ״אש
ברכות לנעם כהן על אישור עבודת המאסטר אותה כתב במכון בן-גוריון באוניברסיטת בן גוריון. עבודתו האתנוגרפית של כהן – בהנחיית עופר שיף וקובי פלד – עסקה במטיילי שביל ישראל, או 'שביליסטים' בשמם הלא רשמי. בפוסט לחברת האדם, כהן מתאר את עבודתו בה הוא מגדיר את החוויה של טיול שביל ישראל והמטיילים בו כ'לאומיות ניו-אייג'ית', ואת
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, כותבת ד"ר יעל שמריהו-ישורון, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן על אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית בערים מעורבות. הפרויקט ״אש בשדה קוצים״ בהובלת ניצן לונברג (דוקטורנטית באוניברסיטת אדינבורו) ופרופ' דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופית) החל בעקבות אירועי מאי 20121 בקבוצת הקהילה של בחברת האדם והמשיך ביום
שחר איצקוביץ׳, סטודנט לתואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, סוקר את אחד התחומים החמים כיום באנתרופולוגיה – אנתרופולוגיה של שינוי האקלים, ומראה את החשיבות של מחקר חברתי של הנושא וכיצד אנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנתו. מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה ציבורית״ בהובלת ד״ר לירון שני קשה לדמיין גורם שההשפעה
עשר שנים אחרי, הגר חג'ג' ברגר, אנתרופולוגית אשר חקרה את המחאה החברתית, חוזרת ליומני השדה שלה ולניתוח הפרשני ובוחנת אותו אל מול הממשלה החדשה שהוקמה. בעזרת תפיסותו של מרטין בובר ואחרים לגבי המושג אוטופיה מרחיבה חג׳ג׳ ברגר את הניתוח על המחאה כמרובת אוטופיות (מולטי-אוטופיות), אל המצב היום ומציעה לראות במאהל רוטשילד את לידתו של החלום
הקדמה מתוך הספר הספר ״קפה: מזרח ומערב״ בעריכת נועה ברגר ויהל שפר, המלווה תערוכה בשם זהה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. בהקדמה מתארת הסוציולוגית נועה ברגר כיצד במהלך מסלולו בזמן ובמרחב השפיע הקפה על התרבות, הכלכלה והחברה של יבשות שלמות, הפך משיקוי שנלגם בפולחנים דתיים בעולם הערבי לסמל של תרבות צעירים חילונית; מאויב השלטון בקהיר ל״יין
גילי חיזי כותב על לורן ברלנט אשר נפטרה לאחרונה, ואשר מחקריה וגישתה השפיעו ועדיין משפיעים על אינספור עבודות אנתרופולוגיות, למשל במחקרים על הגירה, חינוך, שיפור עצמי, עיצוב זהויות מגדריות, ודייטינג כמו גם על ניתוחים תיאורטיים של "תקווה", "אפקט" ועוד. לורן ברלנט (Lauren Berlant) נפטרה בשבוע שעבר בגיל 63 לאחר התמודדות עם סרטן. כפרופסור לספרות אנגלית
כיצד עלינו להגיב כאשר תלמידים שלנו נתקלים בגזענות? דניאל דה שליט, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, משלב בין ניסיונו כמורה, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות-חברתיות ומחקר שערך, על מנת להציע חמישה כלים פרקטיים להתמודדות של מורים, מרצים ומחנכים עם חוויות של גזענות בקרב התלמידים מאמר שלישי מתוך תוצרי הקורס
פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית במפגש האחרון של סדרת המפגשים, הנושאת את השם 'מעברים' שאורגנה על ידי י פרופ' דוד לוי-פאור, גם הוא מהאוניברסיטה העברית. במפגש, שהתקיים באופן וירטואלי דנה אלאור בשאלת הגדרת האנושי, מהו האדם. האם האדם הוא יוצא דופן משאר בעלי החיים או שמא הוא אחד מהם הנושא תכונות כאלה
עמליה סער (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) כותבת על מאמר חדש שלה ושל שרי אהרוני (התוכנית ללימודי מגדר, אוניבסיטת בן גוריון) ועליזה לוין (המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה), אשר פורסם בכתב העת ״ Emotions and Society ״. המאמר עוסק בחווית החיים של א.נשים בעוטף עזה ועל המצוקה הרגשית המתפתחת בעקבות חיים מתמשכים תחת מתקפות טילים, בלוני תבערה,
האם ידעתםן שניתן לקחת כל אחד ואחת מאיתנו לאישפוז בכפייה? נועם שיפמן, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, אבל גם עו״ד המתמחה בדיני נזיקין, כותב על החוק בישראל בנושא, על הפרשנות שניתנת בפועל לחוק ועל היחס כלפי אלו שקצת שונים מהנורמה. מאמר שלישי מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה ציבורית״ בהובלת
תמר זילברשטיין משווה בין הדרך בה מוצגים א.נשים עם מוגבלות בקולנוע, אל מול הדרך שבה נשים עיוורות תופסות את עצמן עלפי מחקריה של האנתרופולגית גילי המר. זילברשטיין, מתארת את מחקריה של המר ומראה את חשיבותם אל מול הייצוג הקולנועי מאחר והם מאפשרים מרחב לנקודת המבט של בעלי מוגבליות להישמע ולהציג את המורכבות אותן הן חוות
לקראת משחק גמר אליפות אירופה בכדורגל (יורו 2020) בין אנגליה ואיטליה, כותבת האנתרופולוגית שלומית גיא – אשר חקרה את הכדורגל האנגלי – על האתוס הלאומי האנגלי, הגאווה האינסופית והרצון ש״הכדורגל יחזור הביתה״. גיא טוענת שכאוהדת נבחרת שלוש האריות ולמרות שהנבחרת האנגלית חוגגת בטורניר היורו הזה את אחד ההישגים הכי גדולים שלה, זה מאוד מדאיג אותה.
ברכות לפרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ולפרופ' ורדה וסרמן, מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה שמאמרן זכה בפרס המאמר המעניין ביותר בכנס ה-37 של האגודה האירופית ללימודי ארגונים EGOS (European Group for Organizational Studies) שהתקיים באוניברסיטת VU באמסטרדם. המאמר, אשר פורסם ב2020 בכתב העת Gender & Society עוסק באופן בו נשים חרדיות
אחרי שסבתא שלה נפטרה ראיינה תאיר קמינר-גולדפיינר את המטפלת הסיעודית של סבתא ומציגה סיפור על יחסי האהבה והתאבלות של מטפלת למטופלת ואת ההשפעות שיש למערכת יחסים זו בעולם המודרני והקפיטליסטי. קמינר-גולדפיינר, תלמידת שנה ב׳ בתוכנית המצטיינים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, משלבת בין סיפורה האישי, סיפרה של ויקטוריה המטפלת וניתוח סוציולוגי של מוות, כלכלה גלובלית, מטפלות
בחודש יוני 2021 התקיים הכנס השנתי והבינלאומי של פורום יחסי אדם-חיה בישראל. הדוברת המרכזית בכנס הייתה האנתרופולוגית ברברה קינג, פרופ' אמריטה לאנתרופולוגיה ב-William & Mary College. תחומי המחקר של קינג כוללים יחסי אדם-חיה ואדם וסביבה. מחקריה של קינג מנסים לאתגר את התפיסה הרווחת שרואה רק בבני אדם כ'אנחנו', כסובייקטים. קינג מבקשת להתבונן באופן רחב יותר
מאמר חדש של מריה גרצקי (דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון) אשר פורסם בכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית' כחלק מגיליון מיוחד בנושא 'חברה פוגשת מגפה' העוסק בשיח סביב כיבוי המצלמות בשיעורים המקוונים בתקופת הקורונה, בביקורת המתגלמת דרך שיח זה ובשפה הרגשית שבה היא מתנסחת. בחודש ינואר האחרון התקיימה בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון הפגנה בה