פורסם לראשונה ב-1.11.2019 מאמר חדש של גיא שני, סוציולוג ומרצה במכללה למנהל ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר בוחן את ההעדפה של בני המעמד הבינוני בתל אביב לשכונות ישנות ובבאר שבע לשכונות חדשות. שני מציע, בעזרת שילוב מתודולוגי מקורי, מציע לחשוב על הקשר בין מעמד לזהות כמתווך על ידי מקום. בעשורים האחרונים מקום מגורים הפך לאלמנט
נסיון 1 2 3
האנתרופולוג נמרוד לוז (פרופ' במכללה האקדמית כנרת) כותב (ומדבר) על תפקידו המרכזי של הליצן והטריקסטר בתרבויות השונות, אל מול השימוש בדמות הליצן בתעשיית המזון. בעזרת לוי שטראוס, מרי דגאלס ואחרים, מראה לוז כיצד שימשה דמות הליצן כדמות המקשרת בין עולמות החיים והמוות, הטבע והתרבות, וכמי שמפר את הסדר החברתי, וכיצד גם דמותו של רונלד מקדונלד
פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי השמיני יוצא לדרך. אחד מהאירועים החשובים של אנתרופולוגיה בישראל יתקיים השנה ב26-28 לנובמבר, בסינמטק ירושלים. חגיגה אמיתית של סרטים, תרבויות, הרצאות ומקומות, בניצוחן של תמר אלאור ונורית קידר..שימרו את התאריכים – ממולץ מאוד לבוא קישור לתוכניה המלאה "סינמטק ירושלים חבר למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית, וביחד הם פועלים לקדם סרטים דוקומנטריים
ברכות חמות לאנתרופולוגית גילי המר (העברית) – על פרסום ספרה "Blindness Through the Looking Glass" בהוצאת אוניברסיטת מישגן! תרומה נהדרת למדף האנתרופולוגי בישראל ובכלל. הספר מבוסס על עבודה אתנוגרפית ארוכה של המר בקרב נשים עיוורות שבעזרה היא מאתגרת את הקדימות החזותית הניתנת בדרך כלל לאופנים בהם אנו מבינים פרפורמנס חברתי, תרבות חזותית ומגדר. המר שואלת
ברכות חמות לחן יערי על אישור עבודת הדוקטורט "קווים לדמותה של הורות ישראלית עכשווית בראי מסע: אתנוגרפיה של תרמילאות משפחתית בהודו" אשר נכתבה בהנחייתה של ד"ר דבורה גולדן, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, הפקולטה לחינוך, באוניברסיטת חיפה. בהצלחה בהמשך. בתמונה – יערי באחת מעבודת השדה. תקציר העבודה: מסורת התרמילאות הישראלית להודו, שהורכבה בתחילת דרכה מאוכלוסייה צעירה
צבן היא אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית שעוסקת בניידות של אנשים (הציר הגירה—תיירות) ובשינויים אורבניים שקשורים בניידות הזו, ובמיוחד ג'נטריפיקציה. המחקר שלה עוסק בין היתר בשאלות של שימור מורשת, שייכות למקום, אזרחות מקומית ושיתוף ציבור בתכנון. עבודת הדוקטורט של צבן (אוניברסיטת בן גוריון, 2014) עסקה בשכונת בקעה בירושלים ובשינויים שהיא עברה בעקבות תהליכי ג'נטריפיקציה משולבים בהגירה גבוהה
עשבים הם לא שוטים, בני האדם הפכו אותם לכאלה' – האנתרופולוג בן בלק מראה כיצד עשבים הם בעצם קטגוריה רחבה ביותר של זנים ומינים שונים, שכל חטאם הוא שהם צמחו מחוץ להקשר ה"נכון". למעשה, עצם הרעיון של "עשבים שוטים" הוא התגלמות החשיבה הסטרוקטורליסטית: בסך הכל צמחיה שאינה במקומה. בפוסט שפרסם בלק בבלוג The Familiar Strange
פורסם לראשונה ב-23.7.2019 בגליון האחרון של כתב העת סוציולוגיה ישראלית התפרסם המאמר בעקבות הגבריות האבודה: תיירי מין ישראלים בתאילנד, שכתבו גיא ברוקר – דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, והמנחה שלו עמליה סער. המאמר מציג את זירת תיירות המין של גברים ישראלים בפטאיה שבתאילנד כמקום לכינון מחדש ולשיקום סימבולי של דומיננטיות גברית, שעל פיהם אבדה כאשר
לאחרונה התפרסמו בתקשורת תיאורים דרמטים של טקס הוצאת דיבוק – הוצאת שד אשר חדר לגופו של אדם והשתלט עליו – אשר חוזר להופיע בעשורים האחרונים אחרי שכמעט נעלם במאה האחרונה. אחד מחוקרי התופעה, האנתרופולוג יורם בילו, חתן פרס ישראל לסוציולוגיה ופרופ' אמריטוס מהאוניברסיטה העברית, כתב במיוחד לבחברת האדם, על משמעות הדיבוק בהקשר התרבותי שלה, מדוע
פורסם לראשונה ב-29.4.2019 נישה אנתרופולוגית: האנתרופולוגיה שמחוץ ועם האקדמיה – סדרת פוסטים על אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות אשר חצבו לעצמן/ם נישה יחודית אשר משלבת עשייה חברתית, מחקר ופרנסה המתבססת על ידע וחשיבה אנתרופולוגיים. מתוך הנחה שבאופק התעסוקה הנוכחי והעתידי הסיכוי לקבל משרה קבועה באקדמיה ילך ויקטן, לצד הדינמיות והגמישות של שוק העבודה – נדמה שרבים מבין אלו
פורסם לראשונה ב-19.7.2019 מאמר של האנתרופולוגית סיגל עוזרי-רוייטברג, כיום מרצה במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התפרסם בספר "ילדים של הלב" בעריכת טובה גמליאל ונתן שיפריס. המאמר, המחאה על פרשת ילדי תימן: בין עדה למדינה, עוסק במחאה על פרשת ילדי תימן ומבקש לנתח את היחסים המתמשכים, המורכבים ורבי הפנים בין המדינה למוחים. ראו גם את הרצאתה של
פורסם לראשונה ב-11.1.2019 מאמר של מיכל קרבאל טובי, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פורסם בגליון האחרון של כתב העת American Anthropologist. במאמר Accounting of the Soul: Enumeration, Affect, and Soul Searching Among American Jewry מראה קרבאל-טובי כיצד באמצעות דיון ציבורי על דמוגרפיה, כמו גם ויכוח על הערך שבעצם קיומו, הקהילה היהודית-אמריקאית המאורגנת
פורסם לראשונה ב-13.7.2019 מאמר של יעלה להב רז, כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר באנגליה, פורסם בכתב העת Feminist Media Studies. במאמר Narrative struggles in online arenas: the Facebook feminist sex wars on the Israeli sex industry בוחנת להב-רז את תפקידו של אקטיביזם רשתי סביב סוגיות הנוגעות לתעשיית המין הישראלית. ב-31 בדצמבר 2018 אישרה מדינת ישראל את
ורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי