בימים אלו (1-30 בנובמבר 2024) מתקיימת באגודה האנתרופולוגית האירופאית (EASA) הצבעה על הצעה להחרים מוסדות אקדמיים ישראלים. חברי האגודה שהעלו את ההצעה הסבירו שהם מעלים אותה על רקע מה שהם מכנים הפרות זכויות האדם השיטתיות המתמשכות בפלסטין ופשעי המלחמה, הפשעים נגד האנושות ורצח העם המבוצעים על ידי ישראל ברצועת עזה. ההצעה קוראת לחברי האגודה: המקבילה
אילת הראל ושיר דפנה-תקוע כותבות ל"בחברת האדם" על פרויקט תיעוד החיילות בחמ"לים הקדמיים בגזרת עזה בעקבות ה7 באוקטובר, אותו הובילו יחד עם סביונה רוטלוי בעקבות ההאשמות שנשמעו כלפי החיילות בתחילתה של המלחמה: קרדיט תמונה ראשית: מיכל פתאל. בתוך האוקיינוס של העצב, הכאב, האסון, והכאוס שהשתרר במדינה בשבועות הראשונים לאחר התקיפה של חמאס ב7 באוקטובר, התגייסנו
גליון חדש של כתב העת ׳עיונים בשפה וחברה׳, בעריכת מיכל קרבאל-טובי, עמרי גרינברג, ותמר כתריאל, כולל 17 מאמרונים – כולם קצרים (כ-2,000 מילים), וכל אחד מהם עוסק בביטוי, ׳טביעות לשון״ בהגדרתם של העורכים. בפרויקט מיוחד בבחברת האדם אנחנו מרכזים מספר פוסטים, אשר יתמקדו בחלק מהמאמרים והביטויים הללו. בכל פוסט, כותבי המאמר יתארו לנו בקצרה את הביטוי,
חצי שנה מאז אוקטובר. המציאות בארץ – הטבח, החטופים, הפנויים והפליטים, המלחמה וההפגנות; לצד מספר ההרוגים והנפגעים האדיר בעזה, המצב ההומניטרי המדרדר, עליית האלימות בשטחים ומצוקת הפליטים – מעוררים הרבה רגשות, מתחים וגם שתיקות. קרדיט תמונה ראשית: שתיל סטוק. צלם: יוסי זמיר. גם העולם האקדמאי בישראל ובעולם סוער. חרמות של אגודות אקדמיות, גופים וחוקרים אחרים
מי אמור לאבחן "מדינה שלמה" בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה באופן זהה? והאם נכון לתייג תחת "פוסט טראומה" כל כאב נפשי שאנו חווים כעת? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג מבט אנתרופולוגי על המושג ״פוסט טראומה״ והשימושים שלו. לחלק ב, שעוסק במושג החוסן, ראו כאן. בוקר יום שבת ה-7.10.23, ד"ר קרן