בשנים האחרונות החלו להופיע עוד ועוד טכנולוגיות בינה מלאכותית, ובהתאם לכך גבר גם השימוש בהן בכלל תחומי החיים – ובפרט באקדמיה. מריה גרצקי (פוסט-דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה מדעי המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה) וגדעון דישון (חבר סגל בבית ספר לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב) פרסמו מאמר בכתב העת Learning, Media and Technology, הבוחן את האינטראקציה המתקיימת בין
האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות את הכתיבה שלנו באופן (כמעט) מושלם? מה קורה לכתיבה האנתרופולוגית, ולכתיבה בכלל, בעולם שבו המחשב כותב בשבילנו? תמר אלאור כותבת על התנסויותיה עם הבינה המלאכותית "קלוד" (claude), על מסורת הכתיבה האנתרופולוגית – ועל הרגע הזה ורגעים אחרים בהיסטוריה האנושית, שבהם הטכנולוגיה משנה את החותמת האישית של הביטוי שלנו. תמונה ראשית:
מה ההשלכות החברתיות של חוות שרתים? ומה המשמעות שהמדינה מאחסנת את כל הנתונים שלה ב׳ענן׳ של חברות פרטיות? מאמר של דן קוטליאר (אוניברסיטת חיפה) ואלכס גקר (אוניברסיטת אמסטרדם) שפורסם בכתב העת Information, Communication & Society מנתח את נימבוס – פרויקט ענק להעברת כל התשתית החישובית של המדינה 'לענן', בו זכו חברות אמזון וגוגל ב-2020. קוטליאר