כשאתם פוגשים מישהו, סתם ככה באמצע החיים – עד כמה אתם פוגשים אותו או אותה באמת? עד כמה המפגש הוא ישיר? איזה חלק יש בו להתערבות והשפעות חיצוניות? האם נוצר במפגש הזה משהו חדש, אחר וייחודי? האם המפגש מזיז לנו? מזיז אותנו? משנה אותנו? משנה את העולם סביבנו? מאמר חדש של אריאל אפל מתמקד במפגשים
אריאל אפל תוהה האם העולם שאחרי הקורונה יהיה התגשמות חלומם של הניאו-לקטים? של אנשים שמאמינים שצריך לחזור למלאכות קודמות, לאורך חיים אחר ולחיבור מחדש לטבע? או דווקא ההפך, עולם של יותר הסתגרות, שימוש בטכנולוגיה וירטואלית ועוד יותר ריחוק מהטבע? בעזרת אייזק אסימוב, דונה הרווי, שומרי גן וביל גייטס, בוחן אפל את הקורונה כקו פרשת המים
אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו. פעם שאלתי עץ –