ד"ר רוית תלמי־כהן כותבת לבחברת האדם טקסט אישי־אתנוגרפי על שפה, הקשבה, והאפשרות להבין גם כשהמילים אינן מספיקות, בעקבות חוויותיה בכנס האנתרופולוגי העולמי שהתרחש לאחרונה בגואטמלה: לפעמים האנתרופולוגיה מתחילה דווקא במקום שאיש לא סימן אותו כמקום של ידע. לא במושב הראשון של הכנס, לא מול מצגת או רשימות ביבליוגרפיות, אלא ברגע שבו שני מבטים נפגשים. כך
מפת התגובות: מה למדתי על אנתרופולוגיה בין אולמות הכנס והמיניבוס בדרך לשדה
