גל לוי, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה כותב לבחברת האדם על מאמרו החדש שבוחן את היחס לערבים-פלסטינים בישראל ובזירה הדיגיטלית ואת האופנים בהם מעורערת (ואף נמחקת) אזרחותם: ארבעה ימים לתוך מה שהתפתחה להיות המלחמה הארוכה והאכזרית ביותר בה ישראל מעורבת – מלחמה שבין אם נגדיר אותה כמלחמת ג'נוסייד או לא, מתאפיינת
פרופ' גודמן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית הוא אנתרופולוג חברתי העוסק בשאלות של דת, חילון, פסיכיאטריה, רפואה, אזרחות וזהות יהודית. הוא ותלמידיו הרבים חקרו ופרסמו על מתמודדי נפש בחברה החרדית, טיפולים מותאמי־תרבות, עובדות סוציאליות, זהות אתנית, ניתוחי הרזייה, חוסן תרבותי, הפרעות למידה ועוד ועוד. השאלה שמעסיקה את גודמן כבר בראשית דרכו המחקרית הייתה: כיצד מתהווה הסובייקטיביות
מיכל קרבאל-טובי כותבת לבחברת האדם על הביטוי "איפה המדינה?", לאור מאמר שכתבה כחלק מהגליון המיוחד "לדבר אחרי 7 באוקטובר״ שהתפרסם בעיונים בשפה וחברה, שערכה יחד עם עמרי גרינברג, ותמר כתריאל. עם פרוץ המלחמה נשמע שוב ושוב הביטוי "איפה המדינה?" עם שינויים קלים – "איפה הצבא?", "איפה כוחות הביטחון?", המסמנות תחושות של הפקרות ונטישה מצד המדינה.
"מה המצב?" "בסדר, כמה שאפשר". צמד המילים "כמה שאפשר" נדבק כמעט לכל ביטוי של שמחה או הצלחה ב(בקרוב) שנה שעברה עלינו מאז פרוץ המלחמה. למשל, דודה שלי פותחת כל ארוחת שישי בתזכורת על החטופים שלא יכולים לשבת לאכול עם משפחותיהם; בחתונה של חברה טובה היא ובחיר לבה הקדישו דקות ארוכות בחופה כדי לספר על בן
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-16.10.2014 טל שמור על ג'יימס הולסטון והתפר האנתרופולוגי שבין העיר לאזרחות לקראת אליפות העולם בכדורגל שאירחה השנה ברזיל, המונים מהתושבים המקומיים הפגינו נגד קיומה ברחובות. הם נשאו שלטים כמו "פיפ"א לכי הביתה", ומחו כנגד הכספים הרבים שהושקעו באירוח הטורניר, הרבה מעבר להצהרות הממשלה,