ברכות לאינה לייקין (האוניברסיטה הפתוחה) על פרסום ספרה החדש על הפוליטיקה של המשבר הדמוגרפי ברוסיה! לקראת האירוע השקת הספר ב16.3 שבתקווה לא ידחה, כותבת לייקין על הספר, על החרדות הדמוגרפיות ברוסיה הפוסט סובייטית, על הסיבות שהובילו אותה לערוך מחקר אתנוגרפי על דמוגרפים, וכיצד הדמוגרפיה הפכה למעין שפה חדשה שבאמצעותה מדברים על ניסיונותיה ועל כישלונותיה של
אתנוגרפיה בהולה משהו איך ייתכן שמדינה שמכונה "אסם התבואה של אירופה" ממשיכה לייצא חיטה לעולם – בעוד אזרחיה מתקשים להגיע לצריכה הקלורית היומית הנדרשת? ארבע שנים למלחמה באוקראינה מזמנות מבט מחודש על שאלות של רעב, שרשרות אספקה, חברה אזרחית וזכויות בסיסיות. נמרוד לוז כותב לבחברת האדם על מקרה המבחן האוקראיני דרך שיח הזכאויות של אמרטיה
למה ישראלים יוצאים להתנדב במלחמת רוסיה – אוקראינה? מה המניעים להתנדבות במוקדי מלחמה? ואיך ההתנדבות משפיעה על הזהות של המתנדבים? ניר גזית (המרכז האקדמי רופין) כותב על מאמרו "שאלה של זהות: מתנדבים ישראלים במלחמת רוסיה־אוקראינה" שפורסם בכתב העת תיאוריה וביקורת. המאמר עוסק במתנדבים הישראלים שיצאו להילחם באוקראינה במלחמת רוסיה-אוקראינה ועל ההשפעות הזהותיות של התנדבות זו.
מפגש הפתיחה של פורום "מפגשים אנתרופולוגים" באוניברסיטה העברית בירושלים. במפגש תדבר ד"ר אינה לייקין (האוניברסיטה הפתוחה) על מחקר אנתרופולוגי במוקדי הכוח. כיצד אנתרופולוגים ניגשים לחקור את המדינה? אילו דילמות עולות מהמחקר ברוסיה לאור המצב כיום? וכיצד ארגז הכלים המתודולוגי שלנו יכול לסייע? המפגש יתקיים ביום ד' 31.01.24 בשעה 18:30 בחדר 24205 (ליד חוות מחשבים חברה),
הספרות האנתרופולוגית מקדישה תשומת לב מועטה יחסית ליציאה מהשדה לעומת לכניסה אליו. לרוב, ההחלטה לצאת מהשדה מתקבלת כאשר החוקרת חשה שאספה מספיק חומר אמפירי והיא יכולה לנתח אותו בבטחה. אך מה קורה כאשר מבחינה אתית החוקרת מרגישה שהיא לא יכולה עוד להישאר בשדה? לידיה גינזבורג, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה בעברית, כותבת על מה שקרה בשדה שחקרה אחרי