פיתה, לחם, פסטה, פתיתים. ביומיום, המאכלים האלו מככבים בתפריט של הישראלי הממוצע – קרובים לצלחת וקרובים ללב. אבל בפסח הם מטופלים בצורות שונות – נשרפים, מועברים לגוי, מוסתרים על מדפי הסופר, ומאוחדים יחדיו תחת הכותרת המאיימת "חמץ". לכבוד בוקרו האחרון של איסור אכילת החמץ, האנתרופולוג יהונתן הרשברג כותב לבחברת האדם מסה על גבולותיו הקשיחים והבלתי
מחשבות על גבולותיו הקשיחים והבלתי נזילים של החמץ
