מדע המיקרוביום האנושי (Human Microbiome) הוא תחום מסעיר דמיון, שכן הוא פורע הנחות לגבי האינטראקציה של האנושי עם רכיבים חיים ודוממים, ואף מעלה שאלות לגבי ׳העצמי׳ שלנו והייחודיות שלו, שכן מרבית התאים בגופנו הם למעשה תאים של מיקרובים, ושגופנו כולל מיליארדי יצורים חד-תאיים, ויותר מ-1,000 מינים שלהם. רפי גרוסגליק (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
תגית: דן קוטליאר
קול קורא למחקר אודות הקשר בין א.נשים, חיידקים ואלגורתמים
קול קורא לתלמיד.ת מוסמך, דוקטורט או פוסט-דוקטורט למחקר אודות הקשר בין א.נשים, חיידקים ואלגורתמים.
יש הייפ כשאין הייפ – סוציולוגיה דיגיטלית והסכנות, האתגרים והקסמים השוכנים ב-hype
האם הפיתוחים החדשים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ואלגוריתמים הם מהפכות שישנו את החברה והתרבות שלנו? איך ניתן בכלל למדוד או להבין את מידת המהפכניות של מהפכת הנתונים? ד"ר דן קוטליאר (החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה) טוען שעל מנת לנסות לענות על שאלות אלו, אנחנו צריכים להתמודד עם תופעת ״ההייפ״. קוטליאר מציג ניתוח סוציולוגי והיסטורי של תופעת ״ההייפ״,
ה"שריטה" והחוסן של הדור השני לשואה
מאמר חדש על הדור השני לשואה שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Science & Medicine מאת קרול קדרון (ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, וחוקרת זיכרון אישי וקולקטיבי של שואה ורצח עם), דן קוטליאר (אשר הגיש לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיום הוא חוקר אורח במחלקה לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד), ולורנס קירמאייר (ראש
על 'חוק הנכבה' והמאבק הפוליטי על רגשות האזרחים
דן קוטליאר על המאבק סביב "חוק הנכבה" ונסיון לאתגר את עיצוב הרגשות של היהודים הישראלים לגבי הפלסטינים פורסם לראשונה ב-15.6.2016 מאמר של דן קוטליאר המבוסס על מחקרו במהלך הלימודים לתואר שני בחוג לאנתרופולוגיה בחיפה. המאמר, אשר התפרסם בכתב העת Qualitative Sociology, עוסק באופן בו מחוקקים ותנועות פוליטיות נאבקים על האופן בו אזרחים מרגישים לגבי אירועי