מאבקים וסינרים – סוציולוגיה של מאסטר שף והתרבות האמריקאית
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ את "הספורטיפיקציה״ של התרבות האמריקאית – שימוש הולך וגדל של מוסדות וזירות חברתיים במאפיינים שונים של זירת הספורט. כחלק מזה, מאסטר-שף-ארה"ב גם מאוד ממוגדרת – עוסקת בעיקרה במעבר מ"בשלנות" (ביתית, נשית) ל"טבחות" (גברית ומקצוענית), תוך כדי מאבק ותחרות.
תוכנית הריאליטי-בישול "מאסטר-שף" ותוכניות מציאות (ריאליטי) רבות אחרות עומדות במרכזם של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. ולא בכדי. תוכניות אלה מייצגות ומכוננות היבטים שונים של זהויות והזדהויות, ואף התייחסויות ישירות לסוגיות חברתיות– פוליטיות, תרבותיות וכלכליות. תוכנית הריאליטי ידועות גם ככאלה המשקפות ומעגנות את השיח הניאו-ליבראלי בחיי היומיום ואף פועלות לכינון עצמי ניאו-ליבראלי.
רפי גרוסגליק
צילום: דני מכליס, אב"ג
היבט מרכזי בתוכניות הריאליטי הוא תחרות (מאבק או התמודדות). כך למשל, הפורמט של מאסטר-שף כולל תחרויות שונות בין אינדיבידואלים – חובבי וחובבות בישול ("בשלנים/יות", כפי שנהוג לכנותם/ן). אלה, מתמודדים/ות על התואר "מאסטר שף" תוך כדי ביצוע משימות בישול שונות והגשת מאכלים הנטעמים ומוערכים על ידי "שופטים" (ידוענים וידעניות מעולם הגסטרונומיה המקומי). על פניו, מדובר ב"סתם" תחרות בישול. אלא שבגרסאות מקומיות שונות של הפורמט הגלובלי "מאסטר-שף" בולטת מסגרת תרבותית, או מספר מסגרות תרבותיות החורגות מעניין התחרות. בגרסה הישראלית, למשל, בולט דווקא השיח הרגשי והטיפולי, על פני זה התחרותי.
רפי גרוסגליק (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון) ולורה גרינדסטאפ (המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס) בחנו במאמר Agon and Apron: Hybridizing Gender by “Sportifying” Cooking in MasterChef USA, שפורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology כיצד הפורמט הגלובלי של מאסטר-שף (ששודר לראשונה בבריטניה ב-1990) עוצב והוטמע בארצות הברית (2010 – כיום).
גרוסגליק וגרינדסטאפ מראים כי היבט התחרותיות משחק תפקיד מרכזי בגרסה האמריקאית והוא מאפיל על מסגרות תרבותיות אחרות. מאסטר-שף-ארה"ב מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים תקשורתיים סימבוליים-איקונוגרפיים של ספורט תחרותי, עד כדי כך שהיא נדמית יותר כמשדר ספורט טלוויזיוני ופחות כתוכנית בישול. במאמרם, בוחנים גרוסגליק וגרינסטאפ את המשמעויות הגלומות בטקסט טלוויזיוני זה, ומראים כי הוא גדוש בדימויים של תחרות ומאבק (Agon, מונח שמקורו ביוון העתיקה): כוח, הישגיות, אסרטיביות, לוחמנות, סיבולת פיזית, אסטרטגיה ואגרסיביות. הם מתארים כיצד מאסטר-שף-ארה"ב כוללת ביטויים פרפורמטייבים-טלוויזיונים ייחודיים של קריאות עידוד, הכרזות דרמטיות של ניצחונות והפסדים ונרטיב בולט של חתירה ל"להיות הטוב/ה ביותר".
בהשוואה לגרסאות אחרות, מאסטר-שף-ארה"ב מאופיינת בקצב מהיר, בהמרצה בלתי פוסקת של המתמודדים/ות, ובהבלטה של חפצים חומריים המסמלים זכייה בתחרות יוקרתית. אלה, נשזרים עם פרקטיקות פרפורמטיביות הקשורות בבישול ואף באובייקטים חומריים מעולם המטבח (למשל: סינרים המוענקים למתמודדים/ות בטקס רב רושם, כאילו היו מדליות או גביעים באירוע ספורט).
הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת שני היבטים: ראשית, היא מבטאת את מה שהסוציולוג נורבט אליאס כינה "ספורטיפיקציה": שימוש הולך וגדל של מוסדות וזירות חברתיים—שדה הפוליטיקה, או עולם העסקים והכלכלה—במאפיינים שונים של זירת הספורט. היבט זה בא כעת לידי ביטוי בשדה הבידור והטלוויזיה, בז'אנר הריאליטי, ואולי אף בתחום הבישול. שנית, כפי שטוענים גרוסגליק וגרינדסטאפ, תהליכי ספורטיפיקציה הם תמיד ממוגדרים. במאסטר-שף-ארה"ב, המסגרת התרבותית של תחרותיות ספורטיבית—שהיא מסגרת פרפורמטיבית "פנים-מגדרית גברית" (inside-gender performance, כלומר, כזו הנתפסת גברית בעיקרה נשזרת עם המסגרת התרבותית של בישול ביתי, המזוהה (גם היום) כמסגרת פרפורמטיבית "פנים-מגדרית נשית".
מאסטר-שף-ארה"ב עוסקת בעיקרה במעבר מ"בשלנות" (ביתית, נשית) ל"טבחות" (גברית ומקצוענית, כזו המזוהה עם המקצוע המכונה "שף"), תוך כדי מאבק ותחרות. דימויי התחרות הספורטיבית והמאבקים (agon) פוגשים את סינרי הבישול הביתיים (apron). כך, מאסטר-שף-ארה"ב "מרככת" את הדימוי של ספורט מקצועי, ובה בעת היא "מקשיחה" את תחום הבישול.
מהלך זה יוצר מערך של נרטיבים, וייצוגים טלוויזיוניים קולינריים-ספורטיביים הקשורים בהכלאות שונות של גבריות ונשיות. עם זאת, על אף קיומם של ביטויי היברידיות מגדרית וחציית גבולות מגדריים-סימבוליים בטקסט הטלוויזיוני של מאסטר-שף-ארה"ב, דומה כי דימויי ההרואיות גברית, הנשזרים בשפה ובאיקונוגרפיה של עולמות הספורט והמאבק, מרכיבים את השפה הדומיננטית בתוכנית, ולא שפת הבישול הביתי.
רפרנסים וקריאה נוספת:
Bridges, T., and C.J. Pascoe. 2014. Hybrid Masculinities: New Directions in the Sociology of Men and Masculinities. Sociology Compass 8 (3): 246–258.
Elias, N. 1986. Introduction. In Quest for Excitement, ed. N. Elias and E. Dunning, 19–62. Oxford: Blackwell.
Gamson, J., and L. Grindstaff. 2019. Gender Performance: Cheerleaders, Drag Queens, and the Rest of Us. In Routledge Handbook of Cultural Sociology, 2nd ed., ed. L. Grindstaff, M.C.M. Lo, and J.R. Hall. London: Routledge.
Gvion, L. 2018. Committed, grateful, and worthy of acceptance: Master Chef Israel and the social construction of immigration narratives. Qualitative Sociology, 41(4): 479-496.
Grosglik, R., and J. Lerner. 2021. Gastro-emotivism: How MasterChef Israel Produces Therapeutic Collective Belongings. European Journal of Cultural Studies 24 (5): 1053–1070.
Kotef H (2020) Colonizing Self: Or, Home and Homelessness in Israel/Palestine. Durham: Duke University Press.
Lewis, T. 2011. “You’ve Put Yourselves on a Plate”: The Labours of Selfhood on MasterChef Australia. In Reality Television and Class, ed. B. Skeggs and H. Wood, 104–116. London: Palgrave Macmillan.