הקרבה שבין האנתרופולוגית והאנתרופולוג לשדה המחקר שלו גדולה – ונמצאת על הגבול העדין שבין היטמעות והתבוננות על העולם דרך נקודת מבטם של הנחקרים, לבין הזרה וצעידה קלה אחורנית – המאפשרות את הניתוח האנתרופולוגי. כיוצא מכך, העבודה האתנוגרפית כוללת שהייה ממושכת בשדה, משך זמן המאפשר קרבה והבנה של התרבות. אחת השאלות העולות מאופי עבודת השדה, היא
כיצד מנתחים את סיפורי יוסף על רקע התיאוריה הסטרוקטורליסטית כיצד ניתן לנתח את סיפורי יוסף מבט סטרוקטורליסטי? שמעון קופר ז״ל ושלמה גוזמן כרמלי מתמקדים בסיפורי יוסף ובדפוסי כיסוי וגילוי במסורת היהודית ומראים כיצד המבט האנתרופולוגי חושף מבנים עמוקים שממשיכים להדהד, לעצב את חיינו התרבותיים, ולייצר משמעות גם בהווה. השבוע המדור "אנתרופולוגיה לשבת" הוא גם ממש
ברכות לאלירן ארזי על קבלת מלגת הקרן הלאומית למדע (isf) לפוסט דוקטורט. אלירן יוצא לשנתיים של מחקר במסגרת אוניברסיטת קיימברידג באנגליה. ארזי קיבל לאחרונה את תואר הדוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז על עבודתו בנושא: ״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס״ שנכתבה תחת הנחייתם של
כיצד החיפוש אחר האהבה הפך למרכזי בנסיון לפתור את ״בעיית הרווקות" בציונות הדתית? מדוע השתנה הייעוץ לרווקים דתיים בשנים האחרונות ואיך זה יכול ללמד אותנו על ערכי המשפחה העכשווים? מאמר חדש לארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) בכתב העת "עיונים". המאמר דן בתמורות שחלו בייעוץ לרווקים בחברה הציונית דתית לאורך השנים. אנגלברג משווה בין תוכן הייעוץ שנותנים
רותם קליגר כותבת #סמלי_מפתח והפעם – שחקנים ברשת (Actants) לפי ברונו לאטור. בכתיבתו עסק לאטור בתפקיד החברתי-תרבותי של הלא-אנושי, על הקשר בינם לאנושי ועל האופן בו הם משפיעים על סביבתם. דמיינו אקדח מונח על שולחן. האם מדובר באובייקט נייטרלי? האם יש באקדח את אותן התכונות כמו של עוגה, בקבוק או עיפרון? ואולי בעצם – אם
פרופ׳ נורית שטדלר ממחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית זכתה פרס הומבולדט – פרס יוקרתי מאוד, המוענק מדי שנה על-ידי הקרן ע"ש אלכסנדר פון הומבולדט על מכלול עבודתו המחקרית של מדען או חוקר בולט במגוון של תחומים ודיסציפלינות כהוקרה על תרומתו והשפעתו על תחום מחקרו. שטדלר היא אנתרופולוגית בעלת שם עולמי הזוכה להערכה רבה על מחקריה
מאמר זה מאת רותם קליגר (בר אילן) וקרול קדרון (חיפה) מתחקה אחר צעירים מארה"ב ואירופה אשר ביצעו רילוקיישן לכפר צונונה, על גדות אגם אטיטלן בגואטמלה. המאמר שואל שאלות אודות תהליכי הילינג ש"מהגרי הלייפסטייל" מבצעים בכפר (כמו יוגה, סאונד הילינג, טקסי קקאו ועוד), במטרה לחולל שינוי קיצוני בחייהם ו"לברוח" מהמצוקות המודרניות איתן התמודדו לפני הרילוקיישן; בדידות,
גיל חיזי, עמית מחקר במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כותב על הספר החדש בעריכתו: Self-Development Ethics and Politics in China Today: A Keyword Approach שיצא הקיץ בהוצאת אוניברסיטת אמסטרדם. הספר דן ב-"פיתוח עצמי" בסין ונוצר בעבודה משותפת של אנתרופולוגים, סינולוגים וסוציולוגים, רובם עובדים במוסדות אקדמים באירופה. לכולנו עניין בסין העכשווית – ובעיקר במה שמניע את