הפרעת קשב ופעלתנות יתר הינה איבחון פסיכיאטרי הנפוץ ביותר בקרב ילדים, אך גם אחד השנוים במחלוקת. הוא משמש דוגמא מובהקת למדיקליזציה – תהליך שבאמצעותו בעיות וקשיים יום יומים מוגדרים מחדש במושגים רפואיים. בשני מאמרים שפורסמו לאחרונה, מתמקדות גליה פלוטקין-עמרמי (אוניברסיטת בן גוריון) וטליה פריד (אוניברסיטת בן גוריון דאז ועברית כיום) במקומן של אימהות לילדים עם
עבודת התזה של דניאל שבת, בהנחיית פרופ' קרול קדרון מאוניברסיטת חיפה, מתמקדת בתפיסות תרבותיות וטיפוליות הסובבות ביישנות, ובמקומו של האדם הביישן בחברה הישראלית. דרך מחקר אתנוגרפי בקבוצות עזרה ותמיכה המובלות על ידי מנחים מתנדבים "ביישני עבר" מנתח שבת את השיחים והציפיות החברתיות מהביישן, בחברה בה הטיפוס הישראלי מציג ערכים שונים בתכלית ממנו. כאשר חושבים על
מול תמונות המלחמה מעזה, אנו עדים בשבועות האחרונים לתמונות אחרות הזוכות לבולטות רבה: חתונות של חיילים. מה יכול להסביר את החתונות הבהולות והחירומיות הללו? מה פשר ההתענגות הציבורית על "חתונות חרבות ברזל"? ומהו הדבר אשר הופך את התהודה הציבורית שלה זכו החתונות הצבאיות למכשיר חשוב בהנדוס של "תמונת הנצחון" המיוחלת? דנה קפלן (האוניברסיטה הפתוחה) מציעה שלושה
לזכרו של חיים כצמן ב-7 באוקטובר נרצח ד״ר חיים כצמן בביתו שבקיבוץ חולית, כאשר ניסה להגן על שכניו בקיבוץ. כצמן היה סוציולוג פוליטי, איש אדמה, איש שלום ומוזיקה. מחקריו עסקו בסוציולוגיה התרבותית והפוליטית של ציונות הדתית על גווניה ובעיקר במגמות בה אחרי ההתנתקות. אחד ממאמריו האחרונים שפורסמו, אשר יצא כפרק בספר כמה שבועות לפני הירצחו,
מה הדינמיקה בין מלחמה, חברה וזמן כאשר מדובר ב"סכסוך מתמשך"? איך אפשר להסתכל על הזמן ככוח פעיל ולא כהבניה חברתית? וכיצד המחקרים של האנתרופולוג דון הנדלמן מצביעים על פתיחות הטמונה בהפסקות אש? ניצן רותם מתמקדת באופן שבו הפסקות אש מאפשרות לחשוב על החידה האנתרופולוגית של הזמן ככוח פעיל. רותם מציגה בקצרה את הדיון של האנתרופולוג
ברכות חמות לפרופ׳ נמרוד לוז על פרסום ספרו החדש The Politics of Sacred Places: A View from Israel/Palestine, אשר פורסם בהוצאת Bloomsbury Academic. הספר, המבוסס על למעלה מ-20 שנות מחקר אתנוגרפי, מתמקד בהיבטים החברתיים-פוליטיים של אתרים קדושים בישראל-פלסטין, ועושה שימוש בתיאוריות גאוגרפיות-אנתרופולוגיות לדיון במקומות הקודמים במרחב. במיוחד לבחברת האדם כותב לוז (המכללה האקדמית כנרת) על הספר,
ברכות לסוציולוג אבי שניידר על פרסום ספרו החדש ״במקום מושבו – סולידריות במושב העובדים המתחדש״ שיצא בהוצאת יד טבנקין. ספרו של שניידר, דיקן הסטודנטים ומרצה בכיר במכללה למנהל, בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב בערבה, ומבקש לנתח את היחסים בין ארגונים, קהילות והמרחבים בהם הם פועלים. דרך מקרה הבוחן של המושב, המדגיש את חלקם
כיצד חוו נשים דתיות אורתודוקסיות את מרחבי התפילה החדשים שנוצרו בשנה הראשונה למגיפת הקורונה כמו מנייני רחוב ומנייני מרפסות? כיצד דווקא המשבר והשינוי מסייע לאתר מבנים חברתיים סמויים, ואף לחשוף בעיות סמויות ואי נחת? ומה יש בנקודת המבט של אנתרופולוגיה של משבר שרלוונטי לא רק בזמן מגיפה אלא גם היום, בימי מלחמה? מאמר חדש של אופירה
בתוך כל הסערות שעוברות בעולם האמיתי ובעולם האנתרופולוגי, מנסה תמר אלאור למצוא את המיקוד שלה באנתרופולוגיה ובאקדמיה מחדש. היא מוצאת אותו בחומר, או בכמה מאמרים וספרים על החומר ובכתיבה אנתרופולוגית שמנסה לצמצם את המרחב הפרשני, ומנסה להתמקד בדבר עצמו, בריקוד העדין שבין תיאור קרוב ועשיר שלו עצמו לבין הפרשנות שלו. בעקבות זאת אלאור מציעה לדבוק
חומרים משני תודעה תחת מתקפת טרור והטראומה שלאחר מכן לא נחקרו לעומקם בספרות הפסיכדליה או הטראומה. מאז ה7.10 ניצולי מסיבות הטבע שהתרחשו בעוטף נמצאים תחת טיפולם של אנשי מקצוע רבים, הנותנים מענה לטראומה ולומדים תוך כדי תנועה את הטיפול במקרה ייחודי זה. גיא סימון, דוקטורנט לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה בבר אילן החוקר אינטגרציה פסיכדלית בטיפול, מטפל בעצמו
אתמול, ה7.11.23, התקיים יום אבל אזרחי לציון 30 יום לזכר הניספים והניספות במתקפת השבעה באוקטובר. בניגוד לימי אבל אחרים, זהו לא היה יום אבל לאומי בארגון המדינה, אלא יוזמה שעלתה מלמטה. פרופ׳ ורד ויניצקי-סרוסי, פרופ׳ לסוציולוגיה, נשאה דברים בטקס שהתקיים באוניברסיטה העברית. ויניצקי-סרוסי, המתמחה בחקר זכרון והנצחה, שילבה בדבריה גם ניתוח ראשוני של המשמעות להיווצרותו
לפני כמה שנים ערכה עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחיפה, יחד עם שותפות, מחקר על "ביטחון מלמטה" בעוטף עזה. במהלך המחקר הן תיעדו וניתחו את השיזור של הצבאי והאזרחי בעוטף – את החרדה המתמדת של חיים תחת טילים, לצד החוזק הקהילתי והאישי. לפני שבוע הן חזרו לביקור באופקים. סער מתארת את השיחות שלהן עם אנשי אופקים,
בעקבות הטבח הנורא ביישובי עוטף עזה, בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים והקרבות להצלת התושבים, החלו ניצולות וניצולים, חיילות וחיילים, קרובי משפחה, חברות וחברים להנציח את הנרצחים, היקירים, האירועים, הקרבות, הפציעות והטראומה באמצעות קעקועים. ברשתות החברתיות ניתן למצוא עשרות סרטונים ובהם קעקועים שונים עם סמלים לאומיים מעותרים בדם, כיתוב התאריך – 07.10.23, איורים של רקדנים והכיתוב
הכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות בשיתוף המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, האוניברסיטה הפתוחה בנושא דת וסביבה יתקיים ביום שני, ה- 10 ביוני, 2024. הדיונים בנושא הכנס יתמקדו במשמעויות שמשייכות דתות העולם לאורך ההיסטוריה ובימינו לסביבה, בהקשרו הרחב של המונח, ובדגש על משבר האקלים העולמי הנוכחי, וזאת מתוך מגוון רחב של