חשבתם פעם לארוז את הבית ולצאת לגור בטבע? לא רק בזמן חג סוכות, אלא לתקופה ממושכת, פשוט לחיות בזולה! ינאי לבאור (אוניברסיטת חיפה) כתב את עבודת התזה שלו בהנחיית פרופ' נורית בירד-דוד על תופעת ה"זולות"; מתחם מגורים עראי בטבע. בעוד שמרבית האנשים בישראל (ובעולם כולו) חיים כיום בסביבות עירוניות ומתגוררים בבתים יציבים העשויים מפלדה, בטון, עץ, זכוכית וחומרים עמידים אחרים, ישנם כאלה המבקשים לטבול בטבע על ידי בניית מחסה פשוט העשוי מרשתות צל, מחצלות, מקלות, ענפים, בדים וחומרים ממוחזרים.
חודש: ספטמבר 2023
גמיינשאפט וגזלשאפט
"פעם היית מכירה את כל השכנים שלך, היום בקושי אומרים בוקר טוב או מרימים את הראש מהמסך ברחוב", בטוח גם לכם יש דוד שתמיד אומר את זה.נכון? אבל מה באמת השתנה באופן שבו מאורגנת החברה והוביל לתחושת ניכור כה עמוקה בין שכנים? לאורך השנים סוציולוגים ואנתרופולוגים ניסו לנסח לכך תשובה. היום נדבר על אחת מהן.
המלצות לספרים וסרטים אנתרופולוגים
מחפשים ספר או סרט טוב ליום כיפור? רוצים לדעת איזה קלאסיקות אנתרופולוגיות הן נגישות לקריאה או לצפיה? ריכזנו עבורכם 14 המלצות חובה לכל מי שמתעניין באנתרופולוגיה.
חשיבותם של קשרי חברוּת וקבוצת השווים באקטיביזם של נערוֹת מקבוצות מודרות
מזה עשרות שנים מקוננים במערב על כך שצעירות וצעירים אינם פעילים מבחינה פוליטית ולכן פוגעים בדמוקרטיה. אך חוקרות וחוקרים בתחום לימודי הצעירוּת (youth studies) הראו כי הנטייה להאשים את בני גיל זה בצרות חברתיות היא לא רק שכיחה ונושנה אלא גם שגויה. התפיסה המקובלת (באקדמיה ובכלל) מתארת פעילות פוליטית כהשתתפות במוסדות פוליטיים רשמיים, אך מוסדות
ברכות חמות לד״ר אגט קראוס על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל"
ברכות חמות לד״ר אגט קראוס (אוניברסיטת בן גוריון) על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל" בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' דני פילק וד"ר ענת לייבלר.
עבודתה של קראוס עוסקת בתהליכי ההבנייה של שדה הרפואה המותאמת אישית בארצות הברית ובישראל, כשדה ידע מדעי חדש. היא שואלת למשל, מה קורה כאשר המדינה מזניחה את קידום ופיתוח החברות הביו-טכנולוגיות, ואת מקומה כמכתיבת מדיניות תופסים גופים פילנתרופיים וקופות החולים?
שדה של התחלות חדשות
כיצד נראה "מאחורי הקלעים" של המחקר האנתרופולוגי? מהו התהליך המחקר של אנתרופולוג, להבנת קוד תרבותי המהווה את נקודת המוצא של נחקריו? בפינה החדשה בבחברת האדם: "עבודת שדה", ננסה להעביר משהו מתוך המהות החמקמקה של שיטת המחקר האנתרופולוגית הלא שגרתית. איך מתחילים לחקור שדה מסוים? איך נכנסים לשדה מחקר? מה קורה לנו "שם"? ואיך מפרשים וכותבים את זה אחר כך?
על-מנת ללמוד את תהליך המחקר האנתרופולוגי הגדוש נתעסק בפינה בשאלות אלו ואחרות. על שאלות אלו, הטווות את רצף המחקר האנתרופולוגי יחדיו תוך תשומת לב לנקודות חשובות שבדרך, יענו שורה של אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בולטים בשלבים שונים של הקריירה האקדמית שלהם. הפעם לכבוד הפינה הראשונה ולכבוד ראש השנה כמובן, נעסוק בהתחלות.
עושה הבדל: החיים הפוליטיים של המרת דת
מה משותף לאמריקאים שמרנים הפונים לכנסייה האורתודוכסית הרוסית, טורקים ממוצא ארמני המבקשים לחזור לשורשים, וקבוצות בודהיסטיות לאומניות בסרי לנקה המתנגדות למיסיון זר? התשובה לכך פשוטה ואינטואיטיבית – המרת דת. במאמר סקירה בכתב העת Annual Review of Anthropology מנתחת מיכל קרבאל טובי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב), את הספרות האנתרופולוגית על המרת דת כתופעה פוליטית. מה
ברכות חמות לאלדד לוי על אישור עבודת הדוקטורט על יזמי הביטחון הפרטי במכסיקו!
איך מכוננים שוק של ביטחון פרטי- כלומר שוק שבו האבטחה נשענת על מקורות פרטיים בלבד? ומה המשמעות החברתית של השענות גוברת על ספקי ביטחון פרטיים?" במכסיקו סיטי בה שירותי ביטחון הם חלק מרכזי מן החיים בעיר, השאלות הללו עומדות במרכז עבודת הדוקטורט של אלדד לוי שנערכה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, בהנחייתו של החביאר אויירו (javier auyero).
אתנוגרפיה של טלאים
איך חוקרים כשאין אפשר לטוס לשדה המחקר? איך חוקר שצריך לטפל בילדיו יכול לעשות עבודת שדה מבלי לעזוב את הבית לתקופה ממושכת? מגפת הקורונה שהרגילה א.נשים רבים לעבוד מהבית ולסגל איזון ברור יותר בין הבית לעבודה, הדגישה את חשיבותה של "אתנוגרפיה של טלאים" (patchwork ethnography) שנותנת פתרונות לבעיות אלו. גישה מחקרית זו מאפשרת ביצוע מחקר ללא שהייה של תקופה ממושכת בשדה המחקר ולכן גם אפשרית למגוון רחב יותר של חוקרים שאינם יכולים להרשות לעצמם להעדר מהבית לתקופות ארוכות. גישה זו גם מאתגרת את ההפרדה המלאכותית בין שדה המחקר לבית.
זיכרון, חפצים וייצוגים
מה הקשר בין זיכרון חברתי לבין אובייקטים בתרבות מסוימת? כיצד הזיכרון, החומר והחזותי מזינים ומייצרים זה את זה? האסופה "זיכרון, חפצים וייצוגים" בעריכת נעמה שפי ועדנה לומסקי-פדר מאגדת יחדיו פרספקטיבות שונות של חוקרות מתחומים מגוונים, המבקשות לשפוך אור על צומת המפגש שבין הזיכרון, הדימוי, הוויזואלי והחומר. בחבירתן יחדיו מייצרות הכותבות נקודת מבט רחבה וכוללת על המתרחש בזירה המקומית, תוך התייחסות לסובייקטים מגוונים, טכנולוגיות זיכרון עכשוויות ואתרי זיכרון ישראלים – לכדי אסופה פורה ומקורית.
האם יש דרך נכונה לגדל ילדים?
האם יש דרך נכונה לגדל ילדים? במאמר שפרסמה באתר aeon (שתורגם באלכסון), מנסה האנתרופולוגית פרנצ׳סקה מצנזאנה (מרכז רייצ׳ל קארסון לסביבה וחברה במינכן) לענות על השאלה הזאת. מצנזאנה חוקרת מעל לעשור את אנשי הרוּנָה באזור האמזונס באקוודור וגם נשואה לגבר שנולד שם. עם הולדת בנם הם החליטו לעזוב את ביתם באירופה ולעבור לגור בכפר בג'ונגל על
נדיבות אסטרטגית בשכונת התקווה
כיצד נדיבות כלפי אחרים בקהילה יכולה להיות חלק מתוך מאבקי כוח בתוך הקהילה, ובאותו זמן לסמן מי נמצא מחוצה לה? מאמר חדש של האנתרופולוג טל שמור (שזאת גם הזדמנות לברך אותו על המינוי החדש כחבר סגל בתוכנית ללימודי מגדר בתל אביב!!), מנתח ״נדיבות אסטרטגית״ בשכונת התקווה בתל אביב. במאמר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist,
הבחירה להיות הורים לילד אחד ועל הצדדים ה׳אפלים׳ של קבוצות ברשת
בלוג חדש עלה לאתר ״שיעור חברה: מיומנה של קהילת האנתרופולוגיה של החינוך״. תחום האנתרופולוגיה של החינוך כולל טווח רחב של מחקרים המתמקדים בבחינת הקשרים בין תרבות וחברה, לבין חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, גידול ילדים והורות. כחלק מפעולות קהילת האנתרופולוגיה של החינוך באגודה האנתרופולוגית הישראלית, יעלו חברי הקהילה בבלוג זה מגוון מחקרים הנקשרים לתחום. בפוסט הנוכחי
מתנות
לכבוד תקופת החגים כותבת רותם קליגר על מתנות ועל המשמעות שלהם כדבק חברתי כפי שטען האנתרופולוג הצרפתי מרסל מוס.