ברכות לתאיר קרזי-פרסלר, על מינויה כחברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. קרזי-פרסלר היא סוציולוגית של מגדר וארגונים המתמחה בניתוח פנומנולוגי של כוח וסוגיות של ערך במרחבים ארגוניים מפרספקטיבה השוואתית. במחקריה מציעה קרזי-פרסלר נקודת מבט חדשה כדי לענות על אחת השאלות הבוערות כיום בהגות הסוציולוגית הפמיניסטית הנוגעות לסיבות לכך שהמהפכה המגדרית לא הושלמה בשוק העבודה, כשהמוקד שלה
לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית. הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים ומשפחות בראשן עמדו נשים. כמו במקומות אחרים בעולם, גם כאן נשים הן אלו שהיו חשופות העיקריות לאסונות, מגפות
ברכות חמות לנטע כהנא (האוניברסיטה העברית) על אישור עבודת הדוקטורט "לפגוש את האחר, לדמיין את עצמנו: תיירות התנדבותית ישראלית בעידן הגלובלי" בהנחיית פרופ' עדנה לומסקי פדר ופרופ' גילי דרורי מהאוניברסיטה העברית. המחקר עסק בדרמה המוסרית שמתרחשת בתיירות התנדבותית הדוקטורט של נטע כהנא עוסק בדרמה המוסרית שמתרחשת בתיירות התנדבותית, פרקטיקה שמשלבת פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות במהלך
כיצד ניתן למסגר סיפורי נעדרות של אזרחים (בניגוד לחיילים) בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Journalism, משרטט אורי כץ את התסריטים התרבותיים העוסקים בנעדרות אזרחית. בעזרת אתנוגרפיה נרטיבית, מציג כץ, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, את הנרטביים המרכזיים ובוחן האם אפשר להציע גם נרטיבים חליפיים. ימים ספורים לפני ליל הסדר בשנת 2015
ד"ר גיא שני מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל התארח בסמינר החוגי של החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. שני הציג את מחקרו בנושא על נוחות מעמדית ויחסם של בני המעמד הבינוני למגוון חברתי במקום מגוריהם. ההרצאה המלאה עוד על מחקריו של שני: מקום נעים לגור בו על מינויו של שני כחבר סגל במכללה למנהל
אנדרה לוי (אוניברסיטת בן גוריון) כותב על האסון שהתרחש בשנה שעברה במירון בל"ג בעומר, אל מול ויקטור טרנר ומחקריו על טקסים ועל חווית הקמויוניטאס. לטענת לוי, העלייה להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי הפכה לצליינות למעשה, ולפיכך היא מחריפה את הפערים בין הצליינים המגיעים להילולה על בסיס מרחבי ואתני. לאחר האסון בשנה שעברה
מושב מתוך כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית ה-53, בנושא אקולוגיה פוליטית של ישראל/פלסטין, בהשתתפות ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, נסרין מזאוי, ד"ר מתן קמינר, שחר שלוח, ד"ר ראמז עיד וד"ר מירי לביא נאמן. במושב, בהנחיית ד"ר מתן קמינר וד"ר מירי לביא נאמן והמגיבה ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, הציגה נסרין מזאוי מאוניברסיטת חיפה על הטרנספורמציה התרבותית באקולוגיה העירונית של נצרת;
פרס עבודת הדוקטורט המצטיינת ע"ש מקס גלקמן מוענק כל שנה מטעם האגודה האנתרופולוגית הישראלית והשנה זכתה מקום הראשון בתחרות ד"ר טליה פריד. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה פריד במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן בהנחיית פרופ' רז חן-מוריס. העבודה עצמה מבוססת על אתנוגרפיה רב-אתרית בעולם הפסולת בישראל. בנוסף לזכייתה של פריד, ועדת
בכנס האגודה האנתרופולוגית ה-50 המתקיים ב-1-2 ליוני, במכללת עמק יזרעאל, יחגגו מספר ספרים חדשים שיצאו לאור השנה על ידי חברי אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים ישראליים. במושב יציגו את ספריהם של מתן אהרוני, אסתר הרצוג, לירון שני, אורי דיוויס, דניאלה אריאלי, מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי, עמליה סער והאוזן יונס.
מה קורה כשאנחנו צועדות במרכזים העתיקים של הערים ההיסטוריות של אירופה? כיצד הליכה זו, הנראית כפעולה סתמית, פשוטה וספונטנית, משנה ומעצבת את העיר הגדולה? מהם יחסי הגומלין בין הסביבה האורבנית לחיי היומיום? ד״ר שלומית פלינט, אדריכלית ומתכננת ערים מאוניברסיטת בר אילן ופרופ׳ נורית שטדלר, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כתבו יחד מאמר אשר פורסם
ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital? באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז. קפלן היא סוציולוגית של תרבות שמתמחה בניתוח חיי היומיום מפרספקטיבה מעמדית. נושא המחקר העיקרי שלה הוא מערכת הזיקות
פרופ' ג'קי פלדמן מהחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון על עמיתו למחלקה לדיסציפלינה כותב פרופ' פראן מרקוביץ. מרקוביץ היא מבכירות האנתרופולוגים/ות בארץ. היא נולדה וגדלה בניו יורק, והחלה את דרכה המחקרית בעבודת דוקטורט באוניברסיטת מישיגן אשר עסקה ביהודים מבריה"מ אשר היגרו לברוקלין. בעבודתה, ניתחה את הבעות הרגש המשותפות למהגרים בזירות אינטימיות שונות, ואת המוסדות הלא-פורמליים
ספר חדש לאנתרופולוג אלעד בן אלול, בהוצאת Routledge, סדרת Materializing Culture, מתוך עבודת השדה שביצע בגאנה. הספר בוחן את הפרטיות מהקשרים תרבותיים שונים, כך שדרך שינויים תרבותיים והיסטוריים מייצרות צורך הולך וגובר של הפרטי מול הציבורי, תוך סקירה של עולמם ה'פיזי' והדיגיטלי גם כן. כפי שראינו ביתר שאת בתקופת הקורונה, כניסתה של האנושות למרחבים טכנולוגיים
טרייסי אדמס וינון גוטל-קליין כותבים במאמר ב Sociological Forum על השוני בין תופעות של 'דה-הנצחה' בישראל – חברה שמקדשת במידה רבה את ההנצחה בכלל וזו החומרית בפרט – לעומת תופעות הגל החדש של 'דה-הנצחה' בעולם המערבי. אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) וגוטל קליין (דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית), טוענים שבניגוד לעמדה הרווחת,
המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, ולאו דווקא זה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את תרנגוול הכפרות ועוד ייצוגים תרבותיים נוספים שלו ולבסוף יסכמו בניתוח נוכחות התרגנול במאבקי
המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את התרנגול כטוטם קהילתי ולאומי בצרפת ואת התרנגול כסמל התנגדות שכונתי-יפואי לג'נטרפיקציה.