המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז-אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את תופעת השתלטות התרנגולים על יפו שצצה בתקופה האחרונה, גם כחלק מסדר היום
אריאל אפל ורותם קליגר בסקירה על עבודתה המרתקת של פרופ' נורית בירד-דוד בקרב ציידים לקטים בדרום הודו והזמנה לכנס "יחסים, סביבה וקיימות: בין ציידים לקטים לחברה שלנו" באוניברסיטת חיפה לאור פועלה לאורך השנים על האופן בו מבינים חברות ציידים-לקטים בדגש על הסביבה, אנימיזם ויחסים פרופ' נורית בירד-דוד (פרופ' אמריטה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) התחילה את
כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי ודיון בספרות של ביואתיקה, עשור מראה את עוצמת זכרון השואה ומשפט איכמן בחברה הישראלית, ואת חשיבות המחקר האתנוגרפי
שחר שלוח כותבת על מפגש ראשון של סדנת "השדה המציף" שעסקה במחקרי שדה שמציפים את החוקרות בעומס רגשי ובאתגר מתודולוגי. הסדנה השיתופית היא מקום לפריקה ולשיח חופשי על מועקות המחקר של המשתתפות, ובמקביל מקום למצוא בו כלים ורעיונות להמשך מחקר פעיל ופורה תוך שמירה על שלומן הרגשי של המשתתפות. ביום שישי ה-1 באפריל התקיים מפגש
פרופ' נסים ליאון כותב על עבודתו של פרופ' ניסן רובין ולציון פרסום ארבעה ספרים מעבודותו ועל עבודתו שפורסמו לאחרונה. אירוע המחווה ב-28.4 בשעה 20:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב. פרופסור ניסן רובין הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום חקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של היהדות ושל הטקס היהודי והישראלי. תובנות רבות ממחקריו הפכו במשך השנים למעין נקודת
חזקי שוהם (פרופ׳ בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן), כותב על מאמרו החדש "משִעמום לגאולה, או: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן-ממשמעות?", שפורסם בספר כוחן של מלים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית, בעריכת ניסן רובין ושלמה גוזמן-כרמלי בהוצאת כרמל. שוהם תוהה למה יהודים ישראלים קוראים ׳בהגדה של פסח למרות שהטקסט לא מדבר אליהם וטוען שזהו
ברכות לאנתרופולוגית מלכה שבתאי, שזכתה בפרס המפיקה הטובה ביותר לסרט קולנוע ארוך בפסטיבל לסרטי נשים בפריז, על סרטה נפקוט -כמיהה. הסרט מתאר את מסעה של שבתאי, אנתרופולוגית ישראלית, שנוסעת לפגוש קהילה יהודית נסתרת בצפון אתיופיה. יחד עם בני הקהילה הם מספרים את סיפור ההישרדות שלה כנגד כל הסיכויים. "אומרים עלינו שאנחנו אוכלי אדם. כדי שלא
שילה ג׳זנוף (1944), פרופסור פורצהיימר ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) בבית הספר ע״ש קנדי, אוניברסיטת הרווארד זכתה בפרס הולברג לשנת 2022, על עבודתה בתחום מדעי הרוח והחברה. פרס הולברג הוא בין הפרסים היוקרתיים בעולם, כפי שתעיד רשימת זוכי הפרס משנת ייסוד הקרן ב 2004,[1] ונחשב כ׳פרס הנובל׳ של מדעי החברה. ד״ר ענת לייבלר, חברת סגל בכיר בתוכנית
מה יהיה גורלם של יחידים ושל מוסדות בחברה בה אוטומציה ובינה מלאכותית יחליפו את הגורם האנושי ברבות מפונקציות הייצור והשירות? מה יהיה על העובדים כאשר יגיע קץ עידן העבודה? היכן זה שם את העבודה המאורגנת, המנגנון העיקרי שמייצג את הקול והאינטרסים של העובדים בחברה המודרנית? תומר סיימון (עתידן, משמש כיום כמדען הראשי של מיקרוסופט ישראל