ניר רותם (דוקטורנט באוניברסיטת מינסוטה) כותב על מאמרו החדש World society and field theory: The infiltration of development into humanitarianism, שפורסם בכתב העת The British Journal of Sociology. במאמר, ניר מציג אינטגרציה אנליטית בין שדות חברתיים לבין תיאוריית החברה העולמית, תוך כדי הצגת אתנוגרפיה היסטורית על נציבות האו"ם לפליטים. השאלה אודות הקשר בין עולם הסיוע
בספר החדש "מגוונים את מגדל השן" בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי (המכללה האקדמית ספיר) מתארים הכותבים את חווית דור ראשון להשכלה באקדמיה הישראלית. לכבוד השקת הספר, קטע מתוך מאמרה של סיגל נגר-רון על "איך נראית אשת אקדמיה?" על חוויותיה בתוך האקדמיה. לספר "מגוונים את מגדל השן", בהוצאת פרדס, השקה ביום שלישי ה-29.3.22. למבוא
מאמר של דפנה לוין ומירב אהרון גוטמן (הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון) פורסם לאחרונה בכתב העת תאוריה וביקורת ומציע לבחון מחדש את המשמעויות החברתיות של ההתחדשות העירונית בישראל. בעוד שהשיח המקובל על התחדשות העירונית עוסק בדחיקת התושבים הוותיקים ובג'נטריפיקציה, לוין ואהרון גוטמן מציעות לראות כיצד תהליכי ההתחדשות מהווים גם מנוף למוביליות חברתית עבור בני המעמד
צביאלה קריקונץ, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת על המוטו הלאומי האוקראיני "Glory to Ukraine! Glory to the heroes", על המשמעויות ההיסטוריות והתרבותיות שגלומות בו ועל מלחמת התודעה היוצאות מכך את הביטוי הזה כולנו שומעים ורואים עכשיו בכל עבר, בכרזות, הפגנות, פוסטים ברשתות החברתיות וכמובן בתמונות המלחמה המגיעות אלינו מאוקראינה. לרבים, ובפרט
ברכות חמות לארז מגור על מינויו כחבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב! מחקריו של מגור עוסקים בסוציולוגיה וכלכלה פוליטית, מדיניות של חדשנות, התנחלויות, תעשיית ההיי-טק והיסודות הפוליטיים של הניאו-ליברליזם בישראל. מגור, כיום עמית פוסט-דוקטורט בתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית, הוא בוגר המחלקות ליחסים בינלאומיים ולסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומוסמך מהמחלקה לסוציולוגיה
מתן קמינר (פוסט דוקטורנט בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית) כותב על מאמרו אשר פורסם בכתב העת American Ethnologist ועוסק ביחסי חקלאים ומהגרי עבודה מתאילנד במושבי הערבה. במאמרו Saving the Face of the Arabah: Thai migrant workers and the asymmetries of community in an Israeli agricultural settlement טוען קמינר כי תלותם של מושבי האזור במהגרים מתאילנד, שמהווים
שלומית ליר (משוררת וחוקרת תרבות) ברשימה מתוך ערב על נשים כותבות בעולם גברי שנערך לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022. בעזרת ניתוח יצירות רבות של נשים, מציגה ליר את חשיבות חילוצן של נשים מעמדת הדמות המסופרת לעמדת הדמות המספרת. רשימה זאת נערכה בעקבות ערב ספרותי אותו הנחיתי בבית הסופר לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022, בהשתתפות הסופרות
לזכרו של פיטר מרקוזה – מהבולטים בחוקרים הביקורתיים במדעי החברה, ומחשובי חוקרי העירוניות והקיימות לפני כמה ימים נפטר בניו-יורק, בגיל 93, אחד מגדולי החוקרים במדעי החברה, פרופ׳ פיטר מרקוזה. מרקוזה היה בנו של הפילוסוף היהודי המרקסיסט הרברט מרקוזה, אשר היגר מגרמניה לאמריקה עם עליית הנאצים לשלטון, ויחד עם עמיתיו ל״אסכולת פרנקפורט״ פיתח תובנות חברתיות פורצות
לכבוד הגיעו לגבורות של יורם בילו, מבכירי האנתרופולוגים הישראלים כיום, אנחנו משתפים כאן מאמר חדש של בילו, אשר מסכם חלק גדול ממחקריו. המאמר ״קידוש המרחב היהודי בפריפריה הישראלית: תובנות ממחקר בקרב יוצאי מרוקו בישראל״ הוא אחד ממאמרי המבואות בספר החדש ״מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי״ אשר פורסם בהוצאת למדא ונערך על ידי עומר הקר,
אפרת בן זאב וניר גזית על מאמרם החדש העוסק בקהילה שחיה על קו הגבול עם מצרים ״שהתחמם", אשר פורסם בכתב העת ״קריאות ישראליות״ . המאמר הוא חלק מפרויקט אתנוגרפי רחב יותר של בן זאב וגזית (המרכז האקדמי רופין) בו הם בוחנים את הקהילות השונות שחיות לצד הגבול, שהוא גם סְפָר, בתקופה של שינוי מואץ. במאמר הם מתמקדים בתושבים היהודים-ישראלים בפתחת
האנתרופולוג רגב נתנזון, ראש המסלול לתקשורת שיווקית ומדיה דיגטלית במחלקה לתקשורת בספיר, כותב על ג'יי רובי (Jay Ruby), מהדמויות הבולטות באנתרופולוגיה החזותית (Visual Anthropology) ואחד ממבקריה הפוריים, שנפטר בשבוע שעבר בארה"ב בגיל 87. בשנות ה-70 של המאה ה- 20 רובי היה מהדמויות שהשתתפו בהפיכת האנתרופולוגיה החזותית לתחום ממוסד, שנלמד במוסדות להשכלה גבוהה (מתואר ראשון ועד לדוקטורט), תחום
יורם בילו, מבכירי וחשובי האנתרופולוגים הפועלים כיום בישראל, חוגג שמונים. בילו הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה ל-2013. בילו הוא גם שילוב שלא מספיק נפוץ באקדמיה של חוקר מעולה, מורה מצויין, ואדם נחמד, מפרגן ותומך. בילו הוא אנתרופולוג ופסיכולוג העוסק במחקריו בניתוח של
על מאמרה החדש של האנתרופולוגית גליה פלוטקין-עמרמי, אשר פורסם בגליון הראשון של כתב העת ״קריאות ישראליות״. במאמרה, מציגה פלוטקין-עמרמי את האתגרים של מחקר בשדות שנויים במחלוקת אשר מעלים שאלות על המשמעות המוסרית של העבודה האתנוגרפית. היא מציעה את האמביוולנטיות ככלי מתודולוגי המאפשר לספר את המציאות החברתית במלוא מורכבותה המוסרית המאמר ״לכתוב על מושאים "לא־נכונים":
יצחק יפה, ארכיאולוג (ואנתרופולוג) מאוניברסיטת חיפה סוקר את ספרם החדש ומעורר המחלוקת של האנתרופולוג דיוויד גרייבר והארכיאולוג דיוויד וונגרו, המנסה לאתגר את ההנחות המקובלות בדבר ההיסטוריה האנושית. יפה בוחן מי בעצם קהל היעד של הספר, מראה את חוזקות והחולשות שלו, מצר על החשש של אנתרופולוגים וארכיאולוגים מספרים כאלו וטוען, שעל אף מגרעותיו ופרשנות המפליגה לעיתים