ברכות למוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי (המכללה האקדמית ספיר) על פרסום ספרם ״מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית – כותבים״, שפורסם בהוצאת פרדס. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם
שתי סערות תקשורתיות בנוגע לגזע וליהודים העסיקו את ארצות הברית בחודשים האחרונים, הראשונה צצה לאחר התבטאות של הקומיקאית והשחקנית היהודייה שרה סילברמן נגד שימוש בשחקנים ושחקניות שאינם יהודים לגילום דמויות יהודיות בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע האמריקאית. הסערה השנייה, ממש בשבועות האחרונות נוצרה לאור התבטאות מקוממת של השחקנית ומגישת The View וופי גולדברג שטענה שהשואה לא הייתה
חזקי שוהם (פרופ׳ בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן) כותב על מאמרו החדש "משִעמום לגאולה, או: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן-ממשמעות?", שפורסם בספר כוחן של מלים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית, בעריכת ניסן רובין ושלמה גוזמן-כרמלי, בהוצאת כרמל. שוהם תוהה מדוע יהודים ישראלים רבים מקריאים את ההגדרה בליל הסדר, למרות שהם לא מבינים ולא
אוראל בילינסון, דוקטורנט להיסטוריה של אירופה המודרנית בייל ואושיית פייסבוק, כותב לבחברת האדם על ספרם החדש ומעורר הסערות של האנתרופולוג דיוויד גרייבר (שנפטר לפני כשנה) והארכיאולוג דיוויד וונגרו, המנסה לאתגר את ההנחות המקובלות בדבר ההיסטוריה האנושית. בילינסון סוקר ביקורות רבות על הספר, כולל שלו, המציגות המון אי דיוקים וטעויות שמובילות למסקנה שהוא מאתגר ומעניין אבל
מאמר של הסוציולוגית טליה שיף, חברת סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם בכתב העת American Journal of Sociology .בעזרת ראיונות עומק עם פקידי הגירה אמריקאים וניתוח מסמכים רבים, בחנה שיף כיצד הם מחליטים מי זכאי למעמד פליטות. שיף בוחנת את רגעי אי-התאמה בין קטגוריות חוק לקטגוריות ערך ואת האופן
אלאור, פרופ׳ לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, זכתה בפרס על תרומתה הייחודית במחקר, ביצירה, ובמיוחד בחיבורים המיוחדים שהיא עושה בין האוניברסיטה, השדות האינטלקטואלים בהם היא מתמחה, לבין מוסדות התרבות והאומנות המקומיים. אלאור היא מהאנתרופולוגיות הבולטות בתחום חקר התרבות, האוריינות, המגדר והדת. בעבודותיה היא משלבת בין שאלות על האנתרופולוגיה של הידע, האוריינות, מגדר ודתיות, ולאחרונה היא
מאמר של האנתרופולוגית ליאה טרגין זלר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist. טרגין זלר, חברת סגל במחלקה במחלקה למדיניות ציבורית ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, מפרקת במאמר את דיכוטומיה המדומיינת בין חירות לסמכות. בעזרת מחקר אתנוגרפי סביב סוגיות הפריון בקרב יהודים אורתודוקסים בישראל, מראה טרגין זלר את חשיבות האתיקה על מנת לבחון סמכות דתית. היא
מאמר של טל שמור (פוסט דוקטורנט במחלקה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג') אשר פורסם בכתב העת Gender, Place & Culture בו הוא מתאר את סיפורי חיים וחיי היומיום של קבוצה של נשים מבוגרות, תושבות וותיקות של שכונת התקווה ובוחן את החיבור בין מלנכוליה לבין מקום. בצורה זו, מתאר מנתח שמור את אובדן תחושת השייכות של תושבים
ספר חדש המוקדש לפרופסור ניסן רובין ולהדהוד קולו הייחודי בחקר הטקס והטקסט בחברה היהודית ישראלית. הספר ״בין הזמנים – טקסוטקסט בחברה משתנה״, בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, פורסם בהוצאת כרמל. ראו בתוך הפוסט את ההקדמה המלאה לספר, ואת מאמרו המלא של חיים חזן על ״על טקס וטקסט בחברה משתנה״. "בין הזמנים" מציין את פרקי הזמן שבין