דברים שנשא אורי רם, פרופ׳ אמריטוס לסוציולוגיה, בכנס לכבוד פרישתה לגימלאות של פרופ׳ שרית הלמן, שהתקיים ב-24 לנובמבר 2021, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אני מתכבד ונרגש לשאת דברים בכנס זה לכבוד פרישתה לגימלאות של פרופסור שרית הלמן, עמיתתי וחברתי מזה למעלה מעשרים-וחמש שנים. בעשורים האחרונים נהוג להבחין בתוך הסוציולוגיה לא רק בין
נורית שטדלר, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית בהרצאת מבוא לסרט ״להזיז הרים״ – על נזירות יווניות-אורתודוכסיות המנסות להקים מנזר על פיורד בנורווגיה – אשר הוקרן ב16.11.21, במסגרת פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-10 בסנימטק ירושלים. לבקשת בחברת האדם שיתפה שטדלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה וחוקרת דת, את ההרצאה שנתנה לפני הקרנת הסרט בה היא מנתחת את הסרט דרך הפריזמה
מיכל קרבאל-טובי וכנרת להד בוחנות במאמר חדש בכתב העת Sociology את מעמדן השולי של רווקות ביחסים חברתיים דרך הפריזמה של החלפת מתנות. קרבאל-טובי (החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב) ולהד (התוכנית ללימודי מגדר, תל אביב) מנתחות טקסטים רבים, רובם מקוונים, ומצביעות על הקשר בין סטאטוס משפחתי לבין דפוסי נתינה, ועל צמיחתן של קולות ביקורתיים על ׳היעדר
פרויקט חדש של קרן היינריך בל בודק מהי גבריות בחברה הישראלית. הקרן יצאה במספר סרטונים המנסים לענות על שאלות כמו כיצד ניתן לאפיין את הגבריות הישראלית, מה דעתם של הגברים על התנועה הפמיניסטית, כיצד מתפתחת התודעה הגברית בישראל ומה תפקידו של הצבא בתהליך? בפרויקט של קרן היינריך בל חמישה סרטונים בנושאים: מהי גבריות בישראל, גבריות
"אינטימיות זרה" הוא ספרה החדש של ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל. אריאלי, בת לאם שחיה עם עובדת סיעוד מהודו, כתבה את הספר על בסיס מחקר שכלל יומן שדה וכן ראיונות עם עובדי סיעוד מחו"ל, בני משפחה ונותני שירותים בתחום. הקשר שלי עם עולם הטיפול הביתי ועובדות הסיעוד מחו"ל התחיל בשיחת סקייפ
פרק המבוא לספרה של ניצן רותם ״מתאבדים במדים: בחירה, מחויבות ואשמה בחברה הישראלית״ שפורסם בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב ב-2019. הספר יוצא כנגד הטענה שההתאבדויות בצבא הם תוצאה של אובדנות שלא אותרה במועד, אלא מצביע על המבנים החברתיים והתרבותיים של התופעה. מקרי התאבדות מגלמים פרישה מכוונת ואלימה של היחיד מן הכלל. טעמה של הפרישה מר:
מעבר לחוקיותה המדינתית של אלימות צבאית, החברות עצמן מעניקות לפרטיקה זו רמה משתנה של לגיטימיות במסגרת השיח הציבורי. "חמושים בלגיטימציה", ספר חדש בערכיתם של ד"ר עופרה בן ישי, סוציולוגית, חברת פורום דבורה ולשעבר המדריכה הראשית במכללה לביטחון לאומי ושל פרופ' יגיל לוי, סוציולוג שחוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בוחן את הנושא בהקשרו הישראלי. בין היתר
הילה נחושתן כותבת על מחקריה האתנוגרפים במרפאות לטיפול ומניעת השמנת יתר ומציגה את מאמרה האחרון אשר התפרסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry. במאמר, The Ethical Work of Weight Loss Surgery, מראה נחושתן שמעבר לכך שגופים בעלי משקל גבוה עברו מדיקליזציה בשיח המערבי המודרני, הם גם נתפסים מבחינה תרבותית כפרויקט מוסרי. לטענתה לאחר ניתוח לקיצור
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. בדוח השלישי על המחאה המתמשכת מקמפוס אוניברסיטת בואזיצ'י באיסטנבול יש כמה התפתחויות חדשות
מדוע יש מדע שלא נעשה (undone science)? האם ישנן תרופות או טיפולים אפשריים למחלות שכלל לא נבחנים או לא מגיעים לשלב הניסוי הקליני משום שאין בצידן פוטנציאל רווח כלכלי? איך אפשר להפעיל לחץ ציבורי ולקדם מקרים של Undone Science בעזרת מדע אזרחי ואקטיביזם יזמי? האנתרופולוג שלמה גוזמן כרמלי והסוציולוג הרפואי דוד רייר (שניהם מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה
תרגום לעברית של אחד המאמרים המכוננים באנתרופולוגיה והסוציולוגיה של האוכל – מאמרו של האנתרופולוג הצרפתי קלוד פישלר מבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז. פישלר, אשר חוקר אוכל באופן אינטר-דיסציפלינארי והשוואתי, בוחן במאמר את המזון בהקשרים תרבותיים, מעבר להיותו פונקציה הישרדותית של בני אדם כבעלי חיים. המאמר נחשב לאחד המשמעותיים ביותר בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל
בגיליון מספר שלושים ושתיים של כתב העת "עיונים: כתב עת רב תחומי לחקר ישראל", ד"ר אלעזר בן לולו כותב על מחקרו בו הוא מתמקד ביוזמה של קהילה רפורמית בגדרה לחגוג את חג הסיגד במשותף עם הקהילה האתיופית המקומית. הסיגְד הוא חג עלייה לרגל שיהודי אתיופיה מציינים בכל כ"ט במרחשוון, חמישים ימים לאחר יום הכיפורים, במטרה
הדברים שנשאה האנתרופולוגית והגאוגרפית הביקורתית מירי לביא נאמן בכנס על מדע וקהילה במצפה רמון. לביא נאמן (מכון ערבה ואוניברסיטת ברקלי) הוזמנה להשתתף במושב מיוחד שעסק במחקר על הפראים – סוג של חמור בר שנכחד בתחילת המאה העשרים והושב בחזרה לנגב כחלק מנסיון להחזיר חיות מתקופת התנ״ך לישראל. בניגוד לרוב המציגים במושב אשר הציגו את הזוית