נמרוד לוז עם אנתרופולוגיה קצרה על אוכל, ניחומים ואוכל מנחם בעידן הקורונה. ויש גם ספר מתכונים … אחת מסצנות החובה בסרטים הרומנטיים ההוליוודים היא שברון הלב, הזמני כמובן, של הגיבורה הראשית’ מגילויים מסעירים ומאכזבים על מושא אהבתה. בשפל הרגשי אליו נקלעה נמצא אותה שרועה, בדרך כלל באימונית מהוהה, על הספה בסלון בוהה בטלוויזיה תוך שהיא
במאמר שפורסם בכתב העת מגמות, בוחנים נטלי לוי ודניאל מונטרסקו את התהוותה של רב-תרבותיות נסיבתית בעת התמודדות עם התנאים המשתנים של המציאות הסובבת את בית הספר. הם משווים במאמר בין "קולג' דה-פרר" ביפו לבין בתי הספר הדו-לשוניים מצד אחד ובינו לבין בתי הספר הבין-לאומיים מן הצד האחר, ומראים כיצד שילוב של שמרנות פדגוגית ופלורליזם מוסדי
חלק שלישי בסדרת הפוסטים של הגר חג׳ג׳ ברגר על כתיבה אקדמאית ופרוזה. אחרי שבחלק הראשון היא תיארה את קושי הכניסה שלה לעולם האקדמאי ולסגנון הכתיבה שלו, ובחלק השני הראתה כיצד הפרוזה שימשה תמיד בת ליוויה לכתיבה האנתרופולוגית; בחלק השלישי חג׳ג׳-ברגר לוקחת צעד קדימה ומציגה כתיבת מחזה המבוסס על העבודה האתנוגרפית שלה בזמן המחאה החברתית בקיץ
נמרוד לוז על מזון בטקסי אישוש לראש השנה שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 16.9.2020 כבכל שנה, ובמחזוריות מוכרת לקראת ראש השנה המתקרב, מתמלאים אמצעי התקשורת השונים בשיחות, מתכונים והצעות לתפריטים מומלצים לארוחת החג. וכמו בכל שנה יעלו על שולחנם של רבים מאיתנו מיני מזונות מוכרים ובהם כמובן תפוח בדבש ובסיומה של הארוחה עוגת הדבש. התנ"ך
במחקר סוציולוגי שהתפרסם בשלושה מאמרים, בחנו ניר רותם, גד יאיר ואלעד שוסטק את תופעת הנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה. הם גילו שחלק גדול מהנושרים הם אלו שהינו מצפים שינשרו. אז איך בכל זאת הם טוענים שניתן לחזות זאת? ניר רותם וגד יאיר בשלושה מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בחנו ניר רותם (אוניברסיטת מינסוטה), גד יאיר (האוניברסיטה העברית) ואלעד שוסטק
חן משגב וגילי הרטל על טראומות קולקטיביות של קהילות מיניות קוויריות ולהט״ביות. דרך ניתוח אירועים כגון הרצח במועדון הבר-נוער ורצח שירה בנקי, משגב והרטל בוחנים את הקשר בין הממד הקולקטיבי-פוליטי של המונח טראומה, המקום שבו הטראומה מתרחשת, אופן הפעילות שמקבלות תנועות חברתיות וארגונים אקטיביסטיים שפועלים בעיר, והקהילה הקווירית והלהט"בית בישראל. הקהילה הקווירית והלהט"בית (לסביות, הומואים,
למה גברים עונדים עניבה? בן בלק תרגם מאמר של דיוויד גרייבר אשר נפטר לאחרונה, שפורסם ב2015- ב The Baffler. גרייבר, במאמר שלא לוקח את עצמו ברצינות, מנסה לפתור את פרדוקס העניבה ועל הדרך מראה כיצד לדעתו הלבוש הרישמי משקף מאבקי כוח, סוגיות תרבותיות ותפיסות לגבי גבריות, נשיות ומיניות. תרגום: בן בלק (ראו גם את הפוסט
קול קורא – לכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה יום חמישי, 28 בינואר 2021, בזום משבר האקלים מציב בפני האנושות את האתגר הגדול ביותר שידעה מאז ומעולם. תודות לעבודה ארוכת שנים של חוקרים מתחומים שונים של המדעים המדויקים (מדעי כדור הארץ, מדעי החיים), אנו יודעים היום כי המשבר הינו מעשה ידי אדם
נמרוד לוז במסע מעמיק על התמורות ביחסינו לרעב בעידן המודרני. מסעו של לוז עובר מעדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות על היחס לרעב בתקופות פרה-מודרניות, דרך הגישות של אדם סמית' ומלתוס אל מול היצוג של אוליבר טוויסט ועד ויכוחים עכשווים על ביטחון תזונתי, תפקיד המדינה וכוחות השוק ומשרטט כיצד הגדרת מהו ׳רעב׳ וכיצד יש לטפל בו משתנים לאורך
ברכות חמות לד"ר יעלה להב רז על מינויה כמרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. יעלה להב רז היא אנתרופולוגית המתמקדת בהצטלבויות שבין פוליטיקה מגדרית ומינית, שינויים טכנולוגיים וסטייה חברתית. מחקריה עוסקים בהיבטים שונים ומגוונים של תעשיית המין הישראלית כגון זנות צעירים ובני נוער, התפתחויות טכנולוגיות והשלכותיהן על עבודת מין וצריכת זנות; ההיסטוריה של
חלק שני לפוסט של הגר חג'ג' ברגר בו היא ממשיכה לשוטט בין על אתנוגרפיה, כתיבה ומשמעות׳, ומתארת כיצד הפרוזה שימשה תמיד בת ליוויה לאתנוגרפיה ולכתיבה האנתרופולוגית לחלק א׳ בחלק הראשון סיפרתי את סיפורי בכניסה לאקדמיה, והערפול שבין הכתיבה החופשית וההבנה שעליי לציית לחוקי הפורמט. חוקים אלו מצד אחד מעבירים אותנו תהליך חיול ושייכות, מה שנקרא בלשון
האנתרופולוג ראמז עיד (האוניברסיטה הפתוחה) כותב על עבודתו והשפעתו של דיוויד גרייבר שנפטר לאחרונה. עיד, שאף החל לאחרונה פרויקט תרגום לערבית של ספריו של גרייבר לילדים, משרטט את הקריירה המוקדמת של גרייבר, את פעילותו האקטיבסטית ומאמציו להנגיש את האנתרופולוגיה לציבור הרחב — גרייבר נולד בניו יורק בשנת 1961, בבית יהודי-אמריקאי חילוני. אביו, עובד דפוס מיומן,
אוגוסט 2020 – תמר אלאור נענית להזמנתו של תלמיד דוקטורט ישראלי שלומד בארה״ב ונוסעת לבקר במאחז בשטחים כשהגעתי להרודיון, צילמתי את הנוף הנשקף מערבה. את התמונה שלחתי בואטסאפ לטלי עם הכיתוב "מדהים כמה שזה קרוב, כואב כמה שזה רחוק". ערב קודם שאלתי אותה אם לקחת את 398 מרמת רחל, והיא (תלמידה שלי לשעבר שמתגוררת באזור) לא
רחל ורצברגר ודנה קפלן בטקסט אישי על שיתוף הפעולה בין אנתרופולוגית לסוציולוגית במחקר על המימדים המעמדיים בעידן החדש, לרגל פרסום המאמר השלישי בטרילוגיית דת ומעמד שלהן לפני מספר שבועות התפרסם בכתב העת מגמות גיליון מיוחד בנושא דת ומעמד בעריכתם של שלמה פישר ונסים ליאון. הגיליון כולל גם מאמר משותף שלנו, שכותרתו "קוסמופוליטיות רוחנית ואותנטיות יהודית:
בעקבות הקורונה מצא את עצמו האנתרופולוג אורי דורצ'ין ללא אופק תעסוקתי. בפוסט מרתק וחשוב דורצ'ין מחבר בין מחקריו על אנשי מוזיקת האינדי ועל מוזקאים בכלל ותוהה על חוסר הביטחון התעסוקתי המשותף לאקדמאים ומוזיקאים ועל הצורך לחצוב לעצמך את הנישה היחודיית לך. נישה המאפשרת חופש ויצרתיות גדולה אך גם חשש לעתיד לא ברור. לפני כחודשיים חזרתי