מה מחזיק קהילה מקצועית יחד? האם זו שפה משותפת? אתיקה? פרקטיקה? ואולי תחושת שליחות? והאם כל אלה עדיין מתקיימים כשאנחנו – האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות בישראל – פועלים.ות לא רק במוסדות אקדמיים, אלא גם בזירות יישומיות, חינוכיות, טיפוליות וציבוריות? הדו"ח החדש של האגודה האנתרופולוגית הישראלית לשנת 2025, "מפת האנתרופולוגיה בישראל", שהובילה רוית תלמי כהן, יו״ר האגודה, מנסה
קרדיט לתמונה: Comicsgirl השבועות האחרונים, מאופיינים בהרבה ׳המתנה׳. המתנה לשחרור החטופים, המתנה לסגירת עסקאות, המתנה לשחרור רשימות, המתנה לאות חיים, המתנה לחזרה לבתים, המתנה לזמן שאחרי המלחמה. ההמתנה היא חוויה של אי-ודאות, שמלווה באי-יכולת לשלוט בעתיד. האנתרופולוגית רוית תלמי כהן, כיום נשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, כתבה הרבה על מושג ההמתנה (Waiting) במסגרת עבודתה על מסע
כיצד ניתן להשתמש באנתרופולוגיה מחוץ לאקדמיה ועל היחס בין המחקר האקדמאי ליישומי? רב שיח בהשתתפות: רוית תלמי כהן, ליאור חן ורז שרבליס הקלטה של רב שיח שהתקיים במסגרת הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה ציבורית״, במחלקה לסוציולוגיה באוניבריסטה העברית. האנתרופולוגים ד״ר רוית תלמי כהן, ד״ר ליאור חן, ורז שרבליס, משוחחים עם ד״ר לירון שני,