עמליה סער כותבת לבחברת האדם, במסגרת מדור "צו השעה", על תהיות מוסריות שעולות בעת הנוכחית ומביאות אותה כאנתרופולוגית לבחון את עמדתה של ישראל. באמצעות מושג ה"בזות" היא בוחנת את כינונו של הסובייקט הישראלי ומצביעה על כך שהיחס אל הפלסטינים, המגלם תערובת של דחייה ומשיכה, חושף תהליך של התפוררות מוסרית ותודעתית בחברה הישראלית עצמה: השאלה איך
אראלה גרסיאני (המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם) וניר גזית (המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין) בוחנים במאמרם האחרון את ארגון ״השומר-החדש״, כחלק מגיליון מיוחד של כתב העת Culture and Religion העוסק באופן נרחב בקשר שבין דת, תרבות ושיטור. לטענתם השומר החדש מצליח למזג לתוך הדת האזרחית הישראלית מוטיבים מסורתיים וניאו-לאומיים העולים בקנה אחד עם סדר היום
איך מכוננים שוק של ביטחון פרטי- כלומר שוק שבו האבטחה נשענת על מקורות פרטיים בלבד? ומה המשמעות החברתית של השענות גוברת על ספקי ביטחון פרטיים?" במכסיקו סיטי בה שירותי ביטחון הם חלק מרכזי מן החיים בעיר, השאלות הללו עומדות במרכז עבודת הדוקטורט של אלדד לוי שנערכה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, בהנחייתו של החביאר אויירו (javier auyero).