ברכות חמות לעמית רוטמן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״בחירה בחינוך, לקיחת סיכונים ומעמד חברתי: מחקר אנתרופולוגי על פעולת הורים בתהליכי ההקמה של בתי ספר אלטרנטיביים בישראל״. העבודה נכתבה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בהנחייתה של ד"ר דבי גולדן לאנתרופולוגיה של החינוך יש תרומה מיוחדת גם למחקר החינוכי וגם לחקר תרבות. האופן בו אנשים מדברים על
ראיון מעניין עם האנתרופולוג אלעד בן אלול במגזין החרדי ״'משפחה״ לרגל צאת ספרו "לא ביקשתי לבוא לעולם – להבין את תכלית בריאת האדם" (הוצאת ידיעות ספרים), בו תרגם בן אלול הרצאות פופולריות של הרב מאניס פרידמן, ערך אותן והעניק להן בסיס אקדמי על סמך מקורות מארון הספרים החסידי והיהודי. בראיון מתאר בן אלול את המסע
האנתרופולוגית רחל ורצברגר (המכללה האקדמית הדסה) כותבת על טקסטים ולימוד בעידן החדש היהודי. במאמר ״שהלמידה תהיה לא רק מהשכל אלא מכל הגוף': טקסט ולימוד בעידן החדש״, מתוך האסופה כוחן של מילים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית בעריכת ניסן רובין שלמה גוזמן כרמלי מראה ורצברגר כיצד הלמידה של הטקסט בקרב אנשי העידן החדש נועדה למימוש מטרה ריטואלית בעלת אופי טיפולי.
שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מארגנת סדנא מיוחדת שתעסוק בבתחושת הצפה רגשית ומתודולוגית בעבודת שדה. המעוניינים מוזמנים להירשם בטופס תצפית אתנוגרפית משתתפת מערבת באופן כמעט מתבקש שאלות אתיות. אף אחד לא יכול באמת להיות זבוב על הקיר או זבובה על התקרה, וגם אם היינו מצליחות בכך, יש להניח שעדיין היינו נותרות עם דילמות
ברכות לאנתרופולוגים ניסן רובין ושלמה גוזמן כרמלי לרגל יציאתו לאור של הספר 'כוחן של מילים, אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית' בהוצאת כרמל, סדרת פרשנות ותרבות. בשבועות הקרובים נעלה מספר פרקים מהספר במדור אנתרופולוגיה לשבת. על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על יהדות? עבור רבים התשובה כרוכה בטקסטים המתוארים כעומדים במרכז החיים היהודיים. כתבי הקודש אינם נותרים
ניר גזית (המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין) ואראלה גרסיאני (המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם), בוחנים באופן אתנוגרפי את מחוללי הלגיטימציה לאלימות צבאי ברמת המיקרו במסגרת הכיבוש הצבאי המתמשך בשטחים. בניגוד למחקרים רבים בתחום העוסקים ברמת מוסדות החברה והפוליטיקה או ברמת הפסיכולוגיה של הפרט, טוענים גזית וגרסיאני שצריך להתמקד בפעילות האלימה עצמה ובדרך שהחיילים מבינים ומצדיקים
לכבוד חג האפיפניה הנוצרי וטקסי הטבילה בירדן שיתקיימו השבוע (ובכלל לאורך ינואר), כותב ליאור חן, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו את אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן (עוד על עבודתו בתגובות) וכיום משמש כמדען החברתי של רשות הטבע והגנים, על היחסים בין המאמינים הנוצרים וסוכני הקדושה היהודים שמפעילים את אתרי הטבילה: בתמונה הראשית: הטקס בקצר אליהוד
חוקר המדיה עידו רמתי, חבר סגל במחלקה לתקשורת ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, כותב על מאמר שפרסם בכתב העת Convergence. במאמר Thumbs up and down: The cultural technique of thumb-typing, רמתי מתמקד בתופעת ההקלדה באמצעות אגודלים בסמארטפון ובקשר שבין הטכנולוגיה, הגוף והיצירה הטקסטואלית. מדוע אנו מקלידים באמצעות אגודלים בסמארטפון ואיזו תרבות טקסטואלית טכניקה זו משרתת?
אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) כותב במאמר שפורסם בכתב העת Open Theology על תפילות יהודיות למניעת אלימות כלפי נשים ולשיקום נפגעות תקיפה מינית. בן לולו מראה כיצד הם אמצעי פוליטי להשמיע את הטראומות של נשים ולשלבן בספירה הדתית, ובכך לתקן שיח שהושתק עד עכשיו. קדיש לזכרן של קורבנות אלימות במשפחה _(הרבה רוחמה וייס) יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ
אחרי כל הסיכומים של שנת 2021, צוות בחברת האדם החליט מציג את הבחירות של מיטב הכתבות, בלוגים ופוסטים של שנת 2021. בכתבה תמצאו כמה פוסטים שלא השתתפו בסיכומים האחרונים, ששווה לשים לב אליהם. ׳אש בשדה קוצים׳ – מחשבות על אלימות וסולדריות- בעקבות אירועי מאי 2021 בלוג חדש שנפתח לאחר ערב השיח "אש בשדה קוצים" בעקבות
איך יוצר היהודי החדש את החיבור האולטימטיבי בין תזונה לזהות? האנתרופולוג דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אררופאית) והשף יאיר יוספי (שף ובעלים "ברוט", תל אביב) בסדרת מאמרים על חריף והתרבות הישראלית. לטענתם שורשי התרבות הישראלית מושתתים על שלילת הגולה וחיפוש אינטנסיבי אחר שייכות שורשית. המטבח הוא שפה המשקפת את הערגה הבלתי מסופקת למקום, את חוסר הוודאות,