כיצד ציפור אחת מצליחה להיות בו-זמנית נפוצה בכל רחבי הארץ ובאותו הזמן מזוהה כזרה, פולשת ומאיימת? כיצד הופכת המיינה המצויה לכלי דרכו ישראלים מבטאים חרדות אקולוגיות, מתחים חברתיים ונושאים זהותיים? ובאיזו מידה הסיפור של ציפור אחת משקף את האופן שבו אנחנו מבינים שייכות, פלישה וגבולות בתקופה טעונה כמו זו? ערן שוורצפוקס, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
בין פלישה ושייכות: מבט אנתרופולוגי על המיינה המצויה בישראל
