פורסם לראשונה ב-5.5.2017 ניסים מזרחי, פרופ' לסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, מנתח את הסוציולוגיה בישראל במאמר מהגליון המיוחד של מגמות לציון 65 לכתב העת (ב2017), ומציע מעבר מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות. ניתחו של מזרחי מציע פרפקטיבה שונה במקצת מזו שתיאר אורי רם במאמרו על הסוציולוגיה הישראלית מאותו גיליון. כך טוען מזרחי: "בחלוף שלושה עשורים
פורסם לראשונה ב-29.7.2019 מאמר מתוך הגליון המיוחד של מגמות, ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל שערכו חן ברם והרווי גולדברג. ארז כהן מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה הפתוחה סוקר במאמר את המחקר האנתרופולוגי על האבוריג'ינים באוסטרליה ואת הביקורת עליו, כמקרה בוחן ליצירת הידע האנתרופולוגי והרלוונטיות שלו כיום. האם ידע ומחקר אנתרופולוגי עדיין רלוונטיים כיום? מהו
בין המאמרים בגליון: דניאל מונטרסקו ונטלי לוי על 'שמרנות רדיקלית: רב-תרבותיות נסיבתית בבית הספר הצרפתי "פְרֶר" ביפו'; סוזי בן דורי ואדריאנה קמפ על 'בחינה ביקורתית של מגדור "גיל המעבר" בספורט הסבולת'; יוספה טביב כליף עם זהות אתנו־מעמדית, יחסים בין־דוריים ומעבר לבגרות; הודל אופיר עם סוכנות ואידאולוגיה בגוף: המקרה של מורות לריקוד ועוד ועוד.https://www.megamot-journal.org.il/default.aspx
פורסם לראשונה ב-28.6.2019 מאמר של ד"ר יעלה רענן, מרצה במכללה האקדמית ספיר ואקטיביסטית פוליטית, התפרסם בגיליון המיוחד של מגמות ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל שערכו חן ברם והרווי גולדברג. רענן כותבת על יצירת ידע אנתרופולוגי מחוץ לאקדמיה כחלק מפעולה פוליטית, ותוהה מהו הערך של הידע האנתרופולוגי אם הוא לא מוביל לשינוי. לתפיסתה, מחקר
פורסם לראשונה ב-31.5.2019 מאמר מתוך הגיליון המיוחד של מגמות – ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל של יונתן ונטורה, אנתרופולוג ומרצה בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה בירושלים, המשלב בין שני העולמות למה שהוא מכנה "אנתרופולוגיה ישומית" ו'אנתרופולוגיה עיצובית". במאמר האישי והמרתק טוען ונטורה אף שההגדרה של "אנתרופולוגיה יישומית" משתנה מתקופה לתקופה ומתרבות
פורסם לראשונה ב-24.5.2019 חן ברם והרווי גולדברג במאמר הפתיחה לגיליון מיוחד של מגמות: ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל המרכז מאמרים שונים העוסקים בצורות ובאפשרויות של שימוש ויישום של ידע אנתרופולוגי ובייצורו של ידע אנתרופולוגי רלוונטי. מאמר הפתיחה, אנתרופולוגיה וחברה בישראל: לקראת היזון הדדי בין ידע לבין מעשה, שכתבו העורכים חן ברם, מרצה בכיר