רותם קליגר – חליוא (חברת צוות בחברת האדם ודוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן) כותבת על ה"פאדיחה" של להישכב על הרצפה בזמן אזעקה ועל מה ניתן ללמוד על מבוכה מהמחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי. אני יושבת ברביעייה ברכבת מתל אביב לחיפה. הנופים מתחלפים ודרך החלון אני כבר מזהה שעברנו את עתלית. חול, ים, חצבים של נובמבר. לצערי תפסתי מקום
לפני כמה שנים ערכה עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחיפה, יחד עם שותפות, מחקר על "ביטחון מלמטה" בעוטף עזה. במהלך המחקר הן תיעדו וניתחו את השיזור של הצבאי והאזרחי בעוטף – את החרדה המתמדת של חיים תחת טילים, לצד החוזק הקהילתי והאישי. לפני שבוע הן חזרו לביקור באופקים. סער מתארת את השיחות שלהן עם אנשי אופקים,
כיפת ברזל הייתה סמל החוסן הצבאי של ישראל במשך שנים. היא שימשה לא רק ככלי יירוט צבאי אלא גם כדימוי, סמל מפתח שאצר בתוכו תחושת ביטחון ועמידות. אך בלחמה הנוכחית החוסן הצבאי חווה פגיעה קשה, זה ברור, אבל כיצד השפיעה מתקפת הפתע על חוסנו של העורף? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וד"ר קרן פרידמן
מי אמור לאבחן "מדינה שלמה" בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה באופן זהה? והאם נכון לתייג תחת "פוסט טראומה" כל כאב נפשי שאנו חווים כעת? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג מבט אנתרופולוגי על המושג ״פוסט טראומה״ והשימושים שלו. לחלק ב, שעוסק במושג החוסן, ראו כאן. בוקר יום שבת ה-7.10.23, ד"ר קרן
מאמר חדש על הדור השני לשואה שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Science & Medicine מאת קרול קדרון (ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, וחוקרת זיכרון אישי וקולקטיבי של שואה ורצח עם), דן קוטליאר (אשר הגיש לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיום הוא חוקר אורח במחלקה לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד), ולורנס קירמאייר (ראש
פורסם לראשונה ב-5.4.2019 אריאל ינקלביץ, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בבן גוריון, כותב במיוחד לבחברת האדם על המקרה של בני גנץ דרך מחקריו על השינויים בתרבות פיתוח העצמי בקרב המעמד הבינוני ושדה הטיפול והאימון הפופולרי. בסוף השבוע האחרון המדינה סערה סביב הידיעה של בן כספית במעריב על כך שהרמטכ"ל לשעבר ומועמד רשימת כחול-לבן לראשות הממשלה בהווה, בני גנץ,