לסיום חודש הגאווה (שאומנם שובש השנה) אינה בלוס קדוש, מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, כותבת לבחברת האדם על מחקר הדוקטורט שלה העוסק בשירותי הרפואה הניתנים לאוכלוסייה הטרנסית. ממצאי המחקר של אינה חושפים כיצד הדרה חברתית מתורגמת להדרה במערכת הבריאות ומדגישים כי יחסי הכוח במערכת הבריאות, שהם הידע והסמכות הרפואית מרוכזים בידי הממסד, ממשיכים לעצב
ליאור בסרמן-נבון, (חוקרת במכון ברוקדיל) כותבת על מאמרה החדש שפורסם בכתב העת Sexualities. המאמר, שעוסק ב"בורות חוויתית", מצב שבו אדם חווה חוויה גופנית שאין לה הקשר ברור בידע החברתי או המדעי הזמין, אצל נשים שחוות שפיכה נשית. אך לצד הבורות, המאמר גם מציג כיצד חלק מהנשים מאתגרות את היררכיית הידע הזו על ידי תפיסת תחושת
לרגל אישור הדוקטורט שלה כותבת ליאור בסרמן נבון על המחקר שביצעה ועל התהליך שהוביל אליו. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה בסרמן נבון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של ד"ר גילי המר וד"ר עתניאל דרור. לפני כשבע שנים התחלתי לשמוע זמזום מסביבי על תופעה הקרויה שפיכה נשית. השיח, הגם שהיה די מצומצם, הציג את
מאמר חדש לאנתרופולוגית גילי המר (העברית), אשר פורסם בכתב העת Journal of the Royal Anthropological Institute, על הידע התנועתי והגופני הנוצר במפגש בין רקדנים עם ובלי מוגבלויות ועל המשמעות של שונות קינסטטית. מחול משולב הינו תופעה מתפתחת, אשר מהוה חלק ממנה שמכונה תרבות של מוגבלות- "Disability Culture" – שתופסת מוגבלות כחלק מפוליטיקה חיובית של זהויות,
פורסם לראשונה ב-24.5.2019 חן ברם והרווי גולדברג במאמר הפתיחה לגיליון מיוחד של מגמות: ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל המרכז מאמרים שונים העוסקים בצורות ובאפשרויות של שימוש ויישום של ידע אנתרופולוגי ובייצורו של ידע אנתרופולוגי רלוונטי. מאמר הפתיחה, אנתרופולוגיה וחברה בישראל: לקראת היזון הדדי בין ידע לבין מעשה, שכתבו העורכים חן ברם, מרצה בכיר