יהל שרעבי, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותבת על בושה במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי". שרעבי כותבת על הרגש בושה במסגרת של לטב"קיות מזרחית בישראל, על העיסוק שלהן למצוא את עצמן במרחב שבין שייכות לזהות, לקהילה אליה רוצות להשתייך ועל הויתורים שבדרך. כַּמָּה שָׁנִים לוֹקֵחַ לִקְרֹעַ אֶת הַבּוּשָׁה
חודש: ספטמבר 2022
תשליך: ניתוח השוואתי של קהילות יהודיות קוויריות בישראל ובארה"ב
מאמר של אלעזר בן לולו (אריאל) אשר פורסם בכתב העת Religions. במאמר משווה בן לולו בין ביצוע "תשליך" ב"בית שמחת תורה" בית כנסת להט"בי, לבין קהילת "הלב" (קהילה רפורמית ישראלית). בעזרת מחקר אתנוגרפי מציג בן לולו ניתוח המאיר על דרכי השינוי טקסטואלי של התפילה, מנתח כיצד התשליך נבנה כאקט פוליטי להעצמת זהויות וחוויות מגדריות ומיניות,
הרב, הרופא והעסקן: מחשבות על טריאדה של ידע\כוח
ליאה טרגין-זלר (האוניברסיטה העברית) כותבת לבחברת האדם בעקבות התחקיר של עיתון הניו יורק טיימס על בתי הספר החסידיים בניו יורק. טרגין-זלר כותבת על המחיר שמשלמים ומשלמות הצעירות והצעירים החרדים בניו יורק כאשר הם אינם מחזיקים בידע כלל בנושאים כמו חינוך מיני ומדעי. בין החוסר נכנסים המתווכים לידע שמנסים להשלים את הפערים, כאשר הסמכות הדתית-רבנית מנסה
מהיכן מגיעים איברים להשתלה?
ד"ר חגי בועז, ראש תמת מדע, טכנולוגיה וחברה במכון ון ליר כותב על ספרו החדש The Political Economy of Organ Transplantations – Where do Organs come from? שמתפרסם כעת בהוצאת Routledge. בועז מסביר על הגישה שלו במחקר לכלכלה הפוליטית של השתלת האיברים שממוקמת ברמת הביניים ולא ברמות מאקרו מרוחקות או מיקרו קרובות מדי שכבר נחקרו
גזענות בעולם בדיוני
עם יציאת החידושים האחרונים, סרט ל"בת הים הקטנה" והסדרה "טבעות הכוח" כסדרה מקדימה לשר הטבעות, חזרה הסערה לחיינו בדבר הליהוקים של שחקנים לא לבנים. בין הסברים ביולוגיים לאי האפשרות של אדם לא לבן לתפקיד של דמות בדיונית של אלף או בת ים, לבין הפקה מחדש של יקומים קולנועיים נוסטלגיים, עולה ההבנה כי יחסי הכוח הגזעיים
הורים למען האקלים: רגשות הוריים באקטיביזם האקלימי של פעילי התנועה בישראל
איך הורים משתמשים בהורות שלהם ככלי לפעולה פוליטית נגד משבר האקלים? במאמר שפורסם בכתב העת "קריאות ישראליות" עוסקת עינת זמבל בשאלה זו. במאמר זמבל (החוג במנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס). מנתחת את פעילותה של תנועת האקלים הישראלית "הורים למען האקלים", ומציגה את השימוש שעושים הורים ברגשות "הוריים" על מנת להביע את מחאתם כלפי משבר
פמיניזם ל-99%, מניפסט.
האנתרופולוגית וחוקרת המגדר ד"ר עדי מורנו כותבת על "הספר פמיניזם ל-99% מניפסט", שהיא תרגמה לאחרונה. בספר, שיצא בהוצאת הספרים החדשה ׳נמלה׳, טוענות המחברות צ'ינציה ארוצה, טיטהי בהאטצ'ריה וננסי פרייזר, שפמיניזם חייב להתמקד באלו שנמצאות בתחתית הסולם החברתי, תוך איחוד מאבקים מלא. מורנו מתארת את הרעיון המרכזי וחשיבותו של הספר ומשרטטת את הקשר בין עולם התרגום
אנתרופולוגיה של רגשות
בסמסטר ב' שעבר הועבר קורס המוסמך "רגשות ועיצובם התרבותי" באוניברסיטה העברית. יעל עשור סוקרת את נושא הקורס לבחברת האדם, כהקדמה לפרסום עבודת הסיום בקורס שהייתה כתיבת "ערך" לאתר בחברת האדם על רגש או תופעה רגשית[1] כלשהי, ממבט ביקורתי ומודע הקשר חברתי-תרבותי. ההנחיה הכללית הזו אפשרה לכל סטודנטית[2] לקחת את הנושא אל עולמה ולסוגיות שמעסיקות אותה.
ההד המזרחי במרכז הישראלי – מבוא הספר
ברכות לסוציולוג גיא אבוטבול־זלינגר (המכללה למינהל) על פרסום הספר אותו ערך ״ההד המזרחי במרכז הישראלי", שיצא בהוצאת כרמל. הספר מאגד מאמרים המשרטטים את המרחבים השונים שבהן ממשיך להתקיים אי שוויון בין מזרחים לאשכנזים אך במקביל גם את הזירות אשר בהן חלים שינויים משמעותיים אשר מעצבים מחדש את החברה הישראלית. בין המשתתפים בקובץ: ניסים ליאון, אורנה
תמר קנה-שליט התמנתה כחברת סגל במכללת תל חי
ברכות חמות לאנתרופולוגית תמר קנה-שליט על מינויה כחברת סגל בחוג לשירותי אנוש במכללת תל-חי! מחקריה של קנה-שליט עוסקים במושגים כגון: טיפול/דאגה ושירות, עצמי, רגשות, שפה ותקשורת במגוון של הקשרים ארגוניים. עבודותיה, המתמקדות בתהליך הטיפול-עזרה-שירות, נעות בין מחקר על אימון לחיים (קואוצ'ינג) בישראל לניתוח הצעות תמיכה נפשית לסטודנטים/ות בקמפוס אמריקני ועוסקות ביחסי כוחות, בשימוש בשפה, בביטויי
ביטוי וזיהוי של רגשות בשיחות אזרחיות בסביבות דיגיטליות משתנות
עומר קינן מציג את ההבדלים בשיח בין שתי הפלטפורמות הנפוצות ביותר לשיח בעולם הדיגיטלי, כיצד ההבדלים הללו משפיעים על טיב השיח ועל המשוחחים/ות בו. בין פלטפורמה מקוונת ואסנכרונית לפלטפורמה וידאופונית, המשוחחים/ות הציגו הבדלים בהקשרים חיצוניים, בין היתר רקע המשוחחים/ות, וחשיבות רמזים לא מילוליים בשיחים השונים. היכולת שלנו לנהל שיחות בנושאים אזרחיים בוערים קשורה עם היכולת
ספר חדש ללימור סמימיאן-דרש על עיצוב האי וודאות
ברכות לאנתרופולוגית לימור סמימיאן-דרש, פרופ׳ בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, על ספרה Uncertainty by Design: Preparing for the Future with Scenario Technology, שפורסם בהוצאת אוניברסיטת קורנל. הספר בוחן כיצד בני אדם חושבים ומדמיינים את העתיד בתנאי אי וודאות ומעצבים בהתאם את פעולתם. בעזרת מחקר אתנוגרפי ארוך, הספר מתמקד בשיטה בולטת של חשיבה שיטתית