מאמר של הסוציולוגית ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי (האוניברסיטה העברית) שפורסם בכתב העת Sociological Theory, והוא חלק מסדרת מאמרים של סבאע'-ח'ורי שפורסמו בחודשים האחרונים, המנתחים את משטר הקולוניאליזם התיישבותי בישראל/פלסטין. במאמר זה, פורשת סבאע'-ח'ורי את הבסיס התיאורטי לטענתה ומראה את הסתירה המבנית של אזרחות בהקשרים של קולוניאליזם התיישבותי. מצד אחד, טוענת סבאע'-ח'ורי, האזרחות הקולוניאלית מסדירה ומבטיחה זכויות
כיצד חוגגים ומתחברים לקדוש; במגע קרוב, או דווקא במרחק? מה מקומם של אובייקטים קדושים בתפיסות התרבותיות שלנו – ואיך זה מתקשר לגוף? במאמר שפורסם Journal of Contemporary Religion מנתח אלעזר בן לולו (אריאל) חלק משאלות אלו באופן אוטואתנוגרפי דרך ההשתתפות שלו בטקס הקפות שמחות תורה בקהילה רפורמית. לטענת בן לולו, הריטואל שמסמן את סיום הקריאה
הוויכוחים סביב מצעד הגאווה במצפה רמון והטענות על השינוי שחל בעיר בעקבות כניסת הגרעין התורני, מחזירים אותנו לעבודתה של האנתרופולוגית ד״ר רעות ריינה בנדריהם (מכללת ספיר, האוניברסיטה הפתוחה), אשר כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על המתחים בין הקבוצות השונות בעיר. לטענתה, במצפה רמון, כמו גם במקומות אחרים, מתקיימים קואליציות ושיתופי פעולה בין חילונים לדתיים, בין
"רועים ואינם נראים – חוסן, פגיעוּת ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C", מאמרן של מירי לביא-נאמן ממכון הערבה ללימודי הסביבה ושחר שלוח מהחוג לאנתרופולוגיה וסציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מתפרסם השבוע כחלק מגליון בנושא משבר האקלים בכתב העת "קריאות ישראליות", בעיתוי טעון ואירוני. המחברות, העוסקות בחקר היבטים שונים של פוליטיקה של רעייה בישראל ובפלסטין, כותבות
רתם אווה ליליאור, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית ויועצת חברתית בפרויקטים של פינוי בינוי, כותבת על מודל יופי נשי משתנה במערב, ועל הנסיבות שהובילו להסרת שיער להיות חלק ממנו. ליליאור מראה כיצד הציפייה מנשים להסיר את שיער גופן כחלק ממודל יופי מערבי התפתחה רק במהלך המאה העשרים. מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס
ברכות לאנתרופולוגים יעל עשור ועמרי גרינברג על הצטרפותם לתוכנית עמיתי מרטין עמיתי בובר באוניברסיטה העברית, אחת ממסגרות הפוסט-דוקטורט היוקרתיות ביותר במדעי הרוח והחברה בישראל. כבוד גדול לאנתרופולוגיה. הנה עוד כמה פרטים על עליהםן: ד״ר יעל עשור היא אנתרופולוגית שמחקרה עוסק בהיבטים החברתיים והפוליטיים של מערכת הרפואה בישראל ושל כלכלת הבריאות הבינלאומית. מחקר הדוקטורט שלה (UCLA,
ציפי עברי (ראשת תוכנית ההתמחות למ.א. באנתרופולוגיה רפואית ופסיכולוגית בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) סוקרת את הכתיבה האתנוגרפית סביב סוגית ההפלות, מראה כיצד הסוגיה הזו בארה״ב היא סוגיה תרבותית מיוחדת ותוהה כיצד שבאנתרופולוגיה האמריקאית העכשווית מעט מחקרים איכותניים ואתנוגרפיים חוקרים סוגיה רגישה זו ביטול זכותן החוקתית של נשים להפסיק את הריונן בארה"ב הזכירה לי מפגש חזיתי עם
כיצד מטאפורות מעצבות את הדרך שבה יועצים אירגונים עובדים? אלונה אורבך-עברי, יועצת ארגונית ותלמידה לתואר שני בסוציולוגיה, מראה כיצד השימוש בתבניות שיח משפיע על אופייה של עבודת הייעוץ הארגוני עצמה. בעזרת התבססות על ספרות אקדמית בתחום הייעוץ הארגוני מבקשת אורבך-עברי להזכיר לנו שלמילים, ובאופן ספציפי למטאפורות, יש השפעה על התוצאות של תהליכי ייעוץ ארגוני. מאמר
האם אפשר לעשות טיפול נפשי ממוחשב? מה ההשלכות של טיפול כזה על רעיון הטיפול הפסיכולוגי? ומה האנתרופולוגיה יכולה לתרום להבנת התופעה? במאמר חדש טוען שי סתרן, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בעברית (ומעוד חודש גם פוסט-דוקטורנט בMIT ברכות!) כי ההופעה של הטיפולים הממוחשבים מהווה קו פרשת מים בהתפתחות של המקצוע הטיפולי ומציע להבין זאת כמעבר ממלאכה ידנית לעבודה מתועשת.