ברכות לחתן פרס ישראל לסוציולוגיה, פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, על בחירתו לאקדמיה הישראלית למדעים. סמוחה מצטרף לאנתרופולוגים פרופ' יורם בילו ופרופ' דון הנדלמן המכהנים חברי האקדמיה, כשהוא מחזיר לסוציולוגיה את ייצוגה באקדמיה אחרי מספר שנים של היעדר מוחלט. סמי סמוחה נולד בבגדד ב-1941 ועלה יחד עם משפחתו ב-1951 לישראל, בה התיישבה המשפחה במעברת קריית
ברכות ליערה בנגר אללוף אשר ספרה החדש The Emotional Economy of Holidaymaking: Health, Pleasure, and Class in Britain, 1870-1918 יצא לאור בחודש מרץ האחרון בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט אותה כתבה במחלקה להיסטוריה ולימודי תרבות באוניברסיטה החופשית של ברלין ובמרכז לחקר ההיסטוריה של הרגשות במכון מקס פלנק לחקר ההתפתחות האנושית. במרכז המחקר
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד״ר קרול קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה אשר תנחה ותציג במושב ״שליחות מוסרית רעועה של אנתרופולוגיה מעורבת בשדה של פיתוח, בניית שלום
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד"ר ציפי עברי מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״חיים מוסריים, עבודת אתיקה, והפוליטיקה הגלוקלית של ההולדה״ שיתקיים ביום שלישי, ה29.6,
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״מעורבות אתנוגרפית במים פוליטיים סוערים: אתגרים והבטחות״ שיתקיים ביום שני, ה28.6,
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם יעל עשור, עמיתת פוסט-דוקטורט בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״מצבי רוח ומוסר בחיי היומיום״ שיתקיים ביום שלישי, ה29.6, בין השעות
האנתרופולוג אדם קלין אורון (ון ליר) כותב על הערת המחקר שלו ״חסידי הארץ השטוחה ומשבר הקורונה: בנייה ופירוק של השקפת עולם הופכית״, אשר פורסמה בגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית ׳חברה פוגשת מגפה׳ בה הוא מחבר בין מחקריו העכשווים על חסידי העולם השטוח, קונספירציות והתגובה למגפת הקורונה אם לפני שנתיים מישהו היה מספר לי שבקרוב וירוס
ב-21.6 חל יום ההיפוך של הקיץ (Summer Solstice) שהוא גם היום הארוך בשנה והתאריך לתחילת הקיץ בכדור הארץ הצפוני. רגע ההיפוך הוא כאשר השמש מגיעה, מנקודת ראותם של צופים על כדור הארץ, לנקודה הצפונית ביותר שלה מקו המשווה ,כלומר חצי הכדור הצפוני נמצא בנטייה מרבית לכיוון השמש. ליום זה משמעויות תרבויות-חברתיות שונות בתרבויות שונות ברחבי
ברכות לאופיר וינשל-שחר על אישור עבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה "דינמיקה של שוליות בשדה ארגוני מתמסד: ניתוח מוסדי של שני מקרי חקר בתחום החינוך הסביבתי בישראל". העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' גילי דרורי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. העבודה בוחנת את השינוי שחל במעמדם של ארגונים תוך כדי תהליך המיסוד של השדה הארגוני בו הם משוקעים. סוגיית
האנתרופולוגית רעות ריינה בנדריהם כותבת לבחברת האדם על רשמים מהכנס – המאבק המזרחי לאן? שהתקיים בתחילת יוני בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה ומרכז אדווה, והוקדש לציון יובל למחאת הפנתרים השחורים ו-40 שנה ללספרו של שלמה סבירסקי "לא נחשלים אלא מנוחשלים". במסגרת יובל למאבקם של הפנתרים השחורים ו40 שנה לספרו פורץ הדרך של שלמה סבירסקי "לא נחשלים אלא
אודיה פרידמן, סטודנטית לתואר ראשון בספרות השוואתית ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת קבוצת הכתיבה של הקליניקה האורבנית, גם היא באוניברסיטה זו, כותבת על קבוצת מצילות מזון בשוק הסיטונאי של ירושלים. השוק הסיטונאי של ירושלים נמצא בגבעת שאול שבצפון העיר, על סף היציאה ממנה. במקום הזה, שהועבר מאזור שוק מחנה-יהודה בסוף שנות השישים, עוברים כמעט כל
על מאמרו גיל חיזי, כיום עמית הומבולדט במכון ללימודי הדרום הגלובלי (Global South Study Center) באוניברסיטת קלן, שפורסם בכתב העת Social Analysis. המאמר דן בחשיבות ומשמעות של אפקט (affect) בסדנאות לשיפור עצמי בסין המלמדות "כישורים רכים", פסיכולוגיה חיובית, ודיבור מול קהל בסין. עם התרחבות כלכלת השוק בסין, יובאו והתפתחו במדינה שלל מקורות ידע ופעילויות חינוכיות
ברכות לתמר כתריאל (אוניברסיטת חיפה) על ספרה החדש, הסוקר את שדה השיח והשפעותיו תחת תרבות השיח בישראל. טענה מרכזית בספרה של כתריאל, Defiant Discourse, היא שמושג ה'פעולה' שמגדיר את האקטיביזם כתצורה תרבותית וכשדה חברתי מכונן מתוך מתח מתמיד עם מושג ה'דיבור'. בעוד הרפרטואר האקטיביסטי כולל מגוון של פרקטיקות לשוניות ולא-לשוניות, הפעילות האקטיביסטית, בהיותה פעילות פוליטית
בעקבות הרצאתה של אווה אילוז, בה היא ביקרה בין השאר את ׳הפוליטיקה של הקרבניות׳, כותב בן בורנשטיין, דוקטורנט לסוציולוגיה בתל אביב, על המגבלות בתפיסה האנטי קרבנית הקיימת הן בשדה הפוליטי (מימין ומשמאל) והן בשדה האקדמי הביקורתי. בעזרת דיון בספרות האנתרופולוגית והסוציולוגית הרלוונטית, בורנשטיין ממחיש את המורכבות שחוקרים נדרשים אליה, בבואם לנתח ולהבין מופעים של קרבניות, כתופעה תרבותית בולטת בפוליטיקה העכשווית. בשבוע שעבר פורסמה הרצאה
ספר חדש לפרופ' עמנואל מרקס מאוניברסיטת תל אביב, מראשוני האנתרופולוגים הישראלים, חתן פרס ישראל וזוכה אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. ספרו החדש בהוצאת רסלינג נקרא "אלימות מצד המדינה" ועוסק בגרמניה הנאצי בשנים 1938-1941. "ספרו החדש […] מנתח אלימות מצד המדינה בראי שלוש שנים גדושות אירועים בהיסטוריה של גרמניה הנאצית – פרעות ליל הבדולח,
משה חג'ג', בוגר תואר שני ללימודי מגדר שמסיים בימים אלה את עבודת התזה שלו על השדה של הגיאוגרפיה של המיניות המתמקד באופנים בהם הגוף של גברים הומוסקסואלים מאפשר חברויות במרחבי המסיבות. כאשר אנחנו חושבים על מסיבות, יש לנו בראש ציור מאוד ברור של מוסיקה, אלכוהול וריקודים. בחיי הלילה של הקהילה הגאה בכלל ושל הומואים בפרט המסיבות
במסגרת הכנס התקיימו שני אירועי חגיגות ספרים, שנכתבו על ידי חוקרים וחוקרות שפרסמו את ספריהם באותה שנה באירוע הראשון הוצגו הספרים "סוציאל דמוקרטיה מקומית" ד"ר סיגל עוזרי, "ממתינים בדרכם" של רוית תלמי הכהן, "Indonesians and Their Arab World" של ד"ר מרים לוקינג, "Defiant Discourse" של פרופ' תמר כתריאל ו-"Blackness in Israel" בעריכתם של ד"ר אורי
תמר אלאור כותבת על החוויות שלה בהדרכת התערוכה ״הבור״ המבוססת על עבודת המחקר שלה ושל שותפיה, ומחברת זאת לספרות מדע בדיוני, לספקנות של מדענים לגבי החיים מחוץ לכדור הארץ ולאפשרות לחשוב אחרת. אלאור תוהה האם בעידן פוסט קורנה יהיה שינוי בדרך שבה אנחנו לומדים וחושבים? האם שחקנים אחרים, אנושיים ולא אנושיים יכולים להגדיר מחדש את
יעל עשור, כיום פוסט דוקטורנטית בחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, כותבת על ועדת סל הבריאות, על פרשת השחיתות החדשה שנחשפה ועל מאמרה החדש אשר התפרסם בכתב העת American Ethnologist על כיצד חברות צוות ועד הסל מייצרות ׳אוביקטיביות׳ עם רגישות מוסרית "לא רגשית". בימים האחרונים נחשפה פרשת שחיתות חדשה, שבמרכזה נסיונות להשפיע על החלטות ועדת סל התרופות. הנסיונות
מאמר רביעי בסדרת ״אש בשדה קוצים״, בו ניסו חוקרים וחוקורת לנתח את אירועי השבועות האחרונים. האנתרופולוג ארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה), שהיה בין הצופים בערב המיוחד שהתקיים ב17.5.21, מצביע על נקודות העיוורון לדעתו של רוב משתתפי האירוע ומציע הסבר משלים ונוסף לאירועים. לתפיסתו, האלימות ההדדית שפרצה לאחרונה מבטאת תהליכים של שיקוף הדדי והתדמות בצד הערבי
הרצאתה של פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, אשר ניתנה במסגרת הסדנה הדו שנתית של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה למחקר אתנוגרפי, שהקודשה השנה לאתנוגרפיה כיחסי כוח. מנחה: ד״ר יעל עשור בתאריכים 23-24 למאי, 2021 התקיימה הסדנא האתנוגרפית הדו שנתית לתלמידי מחקר של החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. הסדנא משמשת מרחב אינטימי ותומך
לכבוד חודש הגאווה אנו משתפים את מושב האגודה האנתרופולוגית מהכנס האחרון: קוויריות ואקדמיה בעידן של משברים. במושב הציגו גילי הרטל, עתליה ישראלי-נבו ועדי מורנו את ההסתכלות שלהן על הקוויריות באקדמיה המודרנית, בין המחקר או בפועל. מרחב קווירי בטוח באוניברסיטה ניאו-ליברלית: המקרה של ההתנגדות לכנס להט"בי בבר-אילן 2019: ד"ר גילי הרטל, התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן.
מאמר נוסף מתוך הגליון המיוחד של ״סוציולוגיה ישראלית – הערות מחקר לעת קורונה״. הפעם, מאמרם של נועה ונה, יאנה פלדמן-זאיקה וחיים חזן אשר מציעים מסגרת תיאורטית חדשה להבנת יחסי דת-מדינה בישראל תחת מצב חירום, דרך בחינת המקרה של קבורה יהודית של גופות קורונה. ״חייהם החשופים"[1] של גופות יהודים שנפטרו מקורונה בישראל עומדים במרכז הערת מחקר
מאמר שלישי בסדרה בעקבות האירוע ״״אש בשדה קוצים: מחשבות על אלימות וסולידריות״. הסוציולוגיות ואנתרופולוגיות הילה צבן, ראשת המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, כותבת על הגורמים שהובילו לאירועים בעכו, ומתרכזת בסוגיה הכלכלית-מעמדתית-תיירותית. ראו גם את הפרק של הפודקאסט חיות כיס אשר עסק בסוגיה זו כולל ראיון על צבן. לפני ימים אחדים ביקרתי בעכו במסגרת