סיכום שנה 2020: הפוסטים הנצפים בדף הפייסבוק בחברת האדם
דף הפייסבוק בחברת האדם פעיל כבר שש שנים וצבר בינתיים יותר מ-8000 עוקבים ועוקבות. אף על פי שהשנה פתחנו את האתר, הצפיות והחשיפה לחומרים אנתרופולוגיים חדשים מרוכזות עדיין במידה רבה בדף שלנו, ולא כל החומרים שמתפרסמים בו עולים לאתר. אז בהמשך לסיכום על עשרת הפוסטים הנצפים ביותר באתר, הנה הסיכום הנלווה – עשרת הפוסטים הנצפים ביותר בדף.
—
1. לסגור את הפקולטאות למדעי החברה – מירב אהרון גוטמן
האנתרופולוגית והסוציולוגית האורבנית מירב אהרון גוטמן במאמר דעה על ההתעלמות מהסוציולוגיה בפרט והמחקר החברתי בכלל, בכל תהליכי קבלת ההחלטות סביב ההתמודדות עם נגיף הקורונה.
–
בן בלק על המחקרים האנתרופולוגים סביב שינה של תינוקות, מתי ולמה התחלנו להפריד בין התינוק להוריו, ומה זה אומר על התרבות שלנו?
עוד פוסטים של בלק שזכו לחשיפה רחבה ביותר:
טומו-אתנוגרפיה – בן בלק על כח ובחירה במפגש הרפואי – בעקבות חוויה שעבר בן בלק, אנתרופולוג רפואי השולט היטב במחקרים על יחסי הכוח בעולם הרופאה והגוף, שבה הוא נקלע למצב בו הוא עמד חסר אונים מול רופאי בנו שניהלו את המקרה בלי לראות אותו כבן אדם, הוא משרטט במאמר ארוך אך מרתק ומטלטל, ניתוח אנתרופולוגי של כוח ויחסי כוח בכלל ושל כוח ביחסי רופא-פציינט בפרט.
"מחקר מצא כי…" – מורה נבוכים למחקרים מדעיים.
לבלוג של בן בלק באתר בחברת האדם
–
3. על תופעת משרות הבולשיט – תרגום מאמרו של דוייד גרייבר לזכרו
דוייד גרייבר, אחד האנתרופולוגים המשפיעים בעת האחרונה, נפטר במפתיע בספטמבר 2020. המאמר המצורף פורסם במקור בשנת 2013, ותורגם באתר תנועת ההאטה בשנת 2015. המאמר הוא גרסה מקוצרת ומוקדמת לתיזה שגרייבר הרחיב מאוחר יותר בספרו משנת 2018 Bullshit Jobs: A Theory.
מאמר נוסף של גרייבר, DICKHEADS – למה גברים לובשים עניבה, תרגם בן בלק לאתר בחברת האדם.
–
4. לעשות וואו: אתנוגרפיה של תהליך התכנון – ארי אנזנברג
פוסט אורח של האנתרופולוג וחוקר הערים אורי אנזנברג על החוויות שאסף במהלך מחקר אתנוגרפי של 15 חודשים במערכות התכנון של תל-אביב יפו.
–
5. על המחאה בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד וציון Blackout Tuesday – ניצן לונברג
פוסט של ניצן לונברג, חברת צוות בחברת האדם, על המחאה בעקבות מותו בחנק מידי שוטר של ג'ורג' פלויד ועל ציון Blackout Tuesday, וכן על שיח מבוסס מקורות אקדמיים ולא אקדמיים של הוגים והוגות שאינם לבנים – בשאיפה לתת קול לתיאוריה חברתית שלעתים קרובות, גם באקדמיה וגם מחוצה לה, נדחקת לטובת הוגים והוגות לבנים ולבנות.
לבלוג של ניצן לונברג באתר בחברת האדם
–
6. אתנוגרפיה בהולה: בערבות הזמן האבוד – הגר חג'ג' ברגר
האנתרופולוגית הגר חג'ג' ברגר, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, כותבת על מתודת ה"אתנוגרפיה בהולה" שפיתחה שמאפשרת לבצע מחקר אתנוגפי במהירות ובתנאי אי-ודאות ולהגיע לתובנות רבות משמעות, בתקופות קיצוניות – כמו בתקופת הסגר בעקבות נגיף הקורונה.
לבלוג של הגר חג'ג'-ברגר באתר בחברת האדם
–
7. סוף המיתוס על החלוקה המגדרית בשחר ימי האדם? – אסף רונאל
שיתוף של כתבה של אסף רונאל בהארץ על מחקר על מחקר חדש בפרו שממצאיו מערערים על התפיסה שרק גברים היו ציידים ואלו נשים היו המלקטות. רונאל מראיין את האריכאולוגית אנה בלפר-כהן העברית הפורסת את ההטיה שהקיימת במחקר האנתרופולוגי והארכיאולוגי בנושא.
–
8. לדבר על הדיבור על המימונה – אנדרה לוי
בשנים האחרונות חוקר האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון) את חג המימונה ומקומו בתרבות במרקו ובישראל. בפוסט, המבוסס על מאמר של לוי בנושא, הוא טוען כי הצורך להסביר את החג לאחרים הוא בין השאר, מרכיב במנגנון הפריפריאליזאציה שלו, שכן הוא מציג אותו כלא-מובן וכדורש הסבר תרבותי.
–
בעקבות הקורונה מצא את עצמו האנתרופולוג אורי דורצ'ין ללא אופק תעסוקתי. בפוסט מרתק וחשוב הוא מחבר בין מחקריו על אנשי מוזיקת האינדי ועל מוזקאים בכלל לבין עבודתו באקדמיה, ותוהה על חוסר הביטחון התעסוקתי המשותף לאקדמאים ומוזיקאים ועל הצורך לחצוב לעצמך את הנישה היחודיית לך. נישה המאפשרת חופש ויצרתיות גדולה אך גם חשש לעתיד לא ברור.
לבלוג של אורי דורצ'ין באתר בחברת האדם
–
10. זיכרון מאתגר: על זכרון השואה בגרמניה היום – ליזה קריג
ליזה קריג מתארת בפוסט אורח כיצד נתפסת השואה בקרב הדור הצעיר של הגרמנים, מהי השפעת ההגירה מהמזרח התיכון על זכרון השואה, והאם הזיכרון מעורר גם התנגדות.