בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה
ספר חדש בעריכת רחל ורצברגר ודניאל מונטרסקו עוסק בחידוש השיח היהודי בהקשרים תרבותיים או דתיים. הספר עוסק במגוון של יוזמות תרבותיות, פרויקטים דתיים או פרקטיקות אישיות שניתן להגדירן כפועלות תחת החידוש היהודי. מה משותף לפסטיבל הכליזמר בקרקוב בפולין לתוכנית 'כוהנת' האמריקאית המכשירה נשים יהודיות להיות כוהנות רוחניות, לבית חב"ד בסין ולישיבה החילונית בינה בתל-אביב? לכאורה,
פורסם לראשונה ב-20.12.2019 מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית. הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא
אנתרופולוגים מתראיינים לא פעם לפודקאסטים בנושאים שונים. החלטנו לרכז עבורכם במקום אחד את כל הפודקאסטים הכי מעניינים אליהם התראיינו אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות ישראליים:
המחקר האנתרופולוגי מתאפיין בעבודת שדה ארוכה. בין אם המחקר מתרחש בבית, ברחוב הקרוב או יבשת בצידו השני של הגלובוס, אנתרופולוגים מחוייבים להבנה מעמיקה של התרבות אותה הם חוקרים. עבודת השדה רצופה ראיונות, תצפיות, רגעים בהם החוקרת רק "שוהה" שם. מתוך יומני השדה הגדושים והתיעודים מתהליך המחקר, מתחילים לצוץ מבנים תרבותיים, שאלות ותשובות. מה זה גם
לזכרו של חיים כצמן ב-7 באוקטובר נרצח ד״ר חיים כצמן בביתו שבקיבוץ חולית, כאשר ניסה להגן על שכניו בקיבוץ. כצמן היה סוציולוג פוליטי, איש אדמה, איש שלום ומוזיקה. מחקריו עסקו בסוציולוגיה התרבותית והפוליטית של ציונות הדתית על גווניה ובעיקר במגמות בה אחרי ההתנתקות. אחד ממאמריו האחרונים שפורסמו, אשר יצא כפרק בספר כמה שבועות לפני הירצחו,
החיים לא נמצאים רק בפייסבוק, לכן בסיכום זה נביא את עשרת הכתבות והבלוגים הנצפים ביותר בשנה האחרונה באתר בחברת האדם. אז תגידי, אבל באמת, למה בחרת לחקור דווקא שפיכה נשית? ליאור בסרמן נבון ליאור בסרמן נבון, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה
דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופית) מתארח בפודקאסט 'מוצר צריכה בסיסי' על יין וכל מה שנוגע בו. מונטרסקו כותב על המתח שבין הטרואר, על מכלול התנאים שמכילים את הגפן ומשפיעים עליו, לבין הטריטוריה שפעמים רבות אינה נמצאת במישור אחד עם הטרואר. המתח הזה מהווה את המתח שבין האדם לטבע. מונטרסקו מסביר על המתח העתיק בין הטרואר
המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, ולאו דווקא זה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את תרנגוול הכפרות ועוד ייצוגים תרבותיים נוספים שלו ולבסוף יסכמו בניתוח נוכחות התרגנול במאבקי
המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את התרנגול כטוטם קהילתי ולאומי בצרפת ואת התרנגול כסמל התנגדות שכונתי-יפואי לג'נטרפיקציה.
המאבק על השתלטות ״תרנגולי הבר״ על המרחב הציבורי ביפו מסעיר את היצרים ומציב את העיריה, תושבים ותיקים וחדשים, ערבים ויהודים ושאר מיני הבריאה, משני צידי המתרס, וזה לאו דווקא מה שחשבתם. בחלק זה יציגו פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז-אירופאית ויערה סדצקי מהטכניון את תופעת השתלטות התרנגולים על יפו שצצה בתקופה האחרונה, גם כחלק מסדר היום
איך יוצר היהודי החדש את החיבור האולטימטיבי בין תזונה לזהות? האנתרופולוג דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אררופאית) והשף יאיר יוספי (שף ובעלים "ברוט", תל אביב) בסדרת מאמרים על חריף והתרבות הישראלית. לטענתם שורשי התרבות הישראלית מושתתים על שלילת הגולה וחיפוש אינטנסיבי אחר שייכות שורשית. המטבח הוא שפה המשקפת את הערגה הבלתי מסופקת למקום, את חוסר הוודאות,
מאמר של רפי גרוסגליק, אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning D, ומראה בעזרת מחקר אתנוגרפי את האופנים שבהם חקלאות אורגנית בשטחים משמשת כאמצעי לתביעת ריבונות טריטוריאלית וזהות ילידית. חקלאות אורגנית מזוהה עם מאכלים ומוצרי מזון שמקורם בחקלאות הנמנעת משימוש בדשנים מלאכותיים, בחומרי הדברה, בהורמוני גדילה ובגידולים מהונדסים גנטית. מראשית דרכה
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית. הפרויקט ״אש
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, כותבת ד"ר יעל שמריהו-ישורון, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן על אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית בערים מעורבות. הפרויקט ״אש בשדה קוצים״ בהובלת ניצן לונברג (דוקטורנטית באוניברסיטת אדינבורו) ופרופ' דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופית) החל בעקבות אירועי מאי 20121 בקבוצת הקהילה של בחברת האדם והמשיך ביום
ניצן לונברג, תלמידת דוקטורט לסוציולוגיה באוניברסיטת באדינבורו ואחת היוזמות של האירוע ׳אש בשדה קוצים׳ (יחד עם דניאל מונטרסקו), כותבת על הסיבות שהובילו אותה לארגן את הערב, על החוויה שהייתה לה במהלכו ועל הכח של הסוציולוגיה והדיון החברתי הביקורתי לנתח ולפרק את האירועים, אבל גם להוביל לשינוי חברתי. מאמר שני מתוך הערב. בשיאו של סבב הלחימה
גיא שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואתרופולוגיה בבר אילן, כותב על אירועי השבועות האחרונים בערים מעורבות וטוען, שלמרות קיומו של המתח הלאומי, דווקא ניתוח מעמדי, מטריאלי ואורבני יכול לדעתו להסביר את האירועים בצורה טובה יותר. גיא שני היה אחד הדוברים הרבים באירוע הזומי ״אש בשדה קוצים: מחשבות על אלימות וסולידריות״ ב17.5.21, שאורגן על ידי
בעקבות האירועים האחרונים ביפו כותבים יעל שמריהו-ישורון ודניאל מונטרסקו על התהלכים שאירועים אלו הציפו. כחלק ממחקר ארוך שלהם על המפגש בין ג׳נטריפיקציה והתנחלות העירונית ביפו, הם משרטטים כיצד הכוחות האלו משתלבים ואת ההשפעות שלהם על המרקם החברתי, הפוליטי והלאומי ביפו ובכלל. התקרית האלימה ביפו בה תקפו שני צעירים ערבים דיירי עמידר את בכירי ישיבת ההסדר
מרב קדר, פוסטדוקטורנטית באוניברסיטה הטכנית בברלין, ודניאל מונטרסקו, פרופסור חבר באוניברסיטה המרכז אירופית בוינה, במאמר שפורסם ב-Ethnic and Racial Studies ובגרסה פתוחה בעברית, מציעים המשגה של טיפוס חברתי חדש – ההיפסטר הפוליטי – שפעל במועדון האנה לולו ביפו. קדר ומונטרסקו משרטטים את התנאים להיווצרות תרבות אלטרנטיבית דו-לאומית פלסטינית-ישראלית בפריפריה של המרכז העירוני. לאור המבוי הסתום
לכבוד יום הקפה הבינלאומי נמרוד לוז מתאר כיצד הפך הקפה לסם הפסיכואקטיבי הנפוץ בעולם. מסע בין חכמי דת אסלאמיים ויצרני עניבות בדנבר. וגם, האם עליית הביקוש לקפה בעולם במקביל להרס הסביבה שהוא גורם, תביא להיעלמותו? שודר במסגרת התוכנית ״שלושה שיודעים 10.10.2020 (החל משעה וארבעים ואחת דקות( אחד המיתוסים הרווחים ביותר באשר לגילוי הקפה הוא גילויו
במאמר שפורסם בכתב העת מגמות, בוחנים נטלי לוי ודניאל מונטרסקו את התהוותה של רב-תרבותיות נסיבתית בעת התמודדות עם התנאים המשתנים של המציאות הסובבת את בית הספר. הם משווים במאמר בין "קולג' דה-פרר" ביפו לבין בתי הספר הדו-לשוניים מצד אחד ובינו לבין בתי הספר הבין-לאומיים מן הצד האחר, ומראים כיצד שילוב של שמרנות פדגוגית ופלורליזם מוסדי
בעידן הגלובלי, יין וקפה מגדירים מקומיות ואותנטיות באופנים שונים. אבל האם קיים בכלל טעם ישראלי? איפה נפגשות תעשיות היין והקפה במאבק על הגדרת הזהות הקולינרית? נועה ברגר ודניאל מונטרסקו עם כתבה שלישית ואחרונה בסדרה על גבולות הטעם הטוב. כתבה ראשונה – איך הפסקנו לפחד ולמדנו לאהוב קפה איכותי, כתבה שניה – חטא קדוש: ההיסטוריה הפרועה
בחוץ משתולל הווירוס אך במרחב הביתי מתפשטת מגמת המחמצת כמגיפה עולמית. מול ציר הרשע והאיום הקיומי, מקבלים היחסים שבין האנושי לטבעי משמעות חדשה. האם השמרים עוזרים לנו לשמור על שפיות זמנית? האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו על שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט בעידן הקורונה. ***** בחוץ המחלה / באינסטוש היא אופה חלה / נגמרה ההכלה /
על המשמעות החברתית, התרבותית והפוליטית של החיפוש אחר 'אותנטיות' באוכל. בעזרת הספרות הביקורתית על אוכל וחברה, משרטטת נועה ברגר מבט מקיף על הכח של 'האותנטיות' וכיצד משתמשים בה במגוון מרחבים. אנחנו חיים בעידן השעתוק, אבחן הוגה הדעות וולטר בנימין עוד בשנות ה־30 של המאה ה־20. מה שהיה נכון כבר אז, בראשית המודרנה, בין המהפכה התעשייתית
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
בין המאמרים בגליון: דניאל מונטרסקו ונטלי לוי על 'שמרנות רדיקלית: רב-תרבותיות נסיבתית בבית הספר הצרפתי "פְרֶר" ביפו'; סוזי בן דורי ואדריאנה קמפ על 'בחינה ביקורתית של מגדור "גיל המעבר" בספורט הסבולת'; יוספה טביב כליף עם זהות אתנו־מעמדית, יחסים בין־דוריים ומעבר לבגרות; הודל אופיר עם סוכנות ואידאולוגיה בגוף: המקרה של מורות לריקוד ועוד ועוד.https://www.megamot-journal.org.il/default.aspx
האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו בחלק השני של סדרת הכתבות על האנתרופולוגיה של קפה (גרסה שונה במקצת פורסמה בהארץ). הפעם ברגר ומונטרסקו צוללים אל ההשפעות הפוליטיות והתרבויות של שני המשקאות משני תודעה – מהילולות לאל בכחוס ועד חוקי היובש באמריקה, ההיסטוריה של אלכוהול ואנטי-אלכוהול מצטלבת במאבקם על תודעת האדם (לחלק הראשון ראו כאן): "הסיפור של