אנתרופולוגיה לשבת

כיצד אדם חווה נוטוק, כלומר היזכרות בגלגול הקודם? כיצד תזהה משפחה את גלגול נשמתו של בן משפחה שנפטר? וכיצד הדרוזים מבינים את תהליך גלגול הנשמות מהגוף שנפטר לגוף שנולד? ד"ר מהא נטור כותבת לבחברת האדם על האמונה בגלגול נשמות ותופעת הנוטוק – היזכרות ודיבור על הגלגול הקודם – בקרב הדרוזים. 

המוות נחשב עבור רבים השלב הסופי בחיי האדם, הרגע שבו החיים מגיעים לקיצם. בתרבויות שונות, ובייחוד בתרבות המערב, ניתן למצוא תפיסת זמן לינארית שבה נקודת ההתחלה היא אירוע הלידה והמוות מסמל את נקודת הסוף. תפיסה זו, המבנה את המוות כחידלון הקיום (לפחות בצורתו האנושית), משליכה על רבדים רבים בחיי היחיד והקבוצה, הן מבחינת ההתמודדות האישית-פסיכולוגית עם רעיון המוות והן ברמת פרקטיקות הקבורה, האֵבֶל וההנצחה. 

עבור הדרוזים (ורבים אחרים בעולם) המוות אמנם נוכח אך הוא אינו מהווה את הסוף. המוות נחשב לרגע של מעבר, שינוי, התחלה חדשה – סיום של פרק אחד ופתיחתו של אחר. הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות – تقمص לאמונה זו הגדרה ייחודית עבורם, השונה ממסורות ותרבויות אחרות בעולם. הם מאמינים שבני האדם מורכבים מגוף ונשמה, ברגע המוות הנשמה עוברת לגוף חדש של אדם הנולד באותו הרגע. הגוף נחשב לבגד – قميص ממנו הנשמה נפרדת ונכנסת לבגד חדש. לפי אמונה זו, כל בני האדם מתים ונולדים מחדש, בישות אנושית בלבד ועם שמירה על המגדר. הדרוזים נולדים בתור דרוזים. עקרון מרכזי המנחה גלגולים אלה הינו "צדק אלוהי", לפיו בני האדם עוברים מגוון מצבי חיים והזדמנויות, כדי לזכות בשיפוט הוגן ביום הדין.

תופעה אשר קיימת בחברה הדרוזית וקשורה לאמונה בגלגול נשמות נקראת נוטוק – نطق. זוהי התופעה שבה ילדים צעירים נזכרים ומדברים על הגלגול הקודם שלהם. המחקר בעולם מראה כי תופעה זו קיימת בתרבויות שונות, כפי שזה עולה למשל בכתיבה הרבה של איאן סטיבנסון (Ian Stevenson) על הנושא, אשר הקדיש את רוב הקריירה שלו לחקר ותיעוד סיפורים אלה במקומות שונים בעולם. 

הילד או הילדה שחווים נוטוק לרוב מתחילים להזכיר דברים שאינם קשורים לחייהם הנוכחיים – כמו שמות של אנשים, מקומות ואירועים. לרוב ישנה חזרה על דברים אלה המלווה בתחושת אי שייכות למשפחה הנוכחית, תחושה של אדם בוגר בגוף צעיר, וגעגוע למשפחת הגלגול הקודם. ילדים אלה אינם רק נזכרים ומדברים על הגלגול הקודם הם לפעמים מראים ידע או יכולות שלא רכשו בחייהם הנוכחיים ולעיתים מגיבים בפחד והימנעות נוכח גירויים מסוימים אשר משויכים לרוב לסיבת המוות בגלגול הקודם. כך למשל ילדה אשר איבדה את חייה בתאונה שקרתה בזמן נסיעה ברכבת – תסרב לנסוע ברכבת בגלגול הנוכחי או תבטא פחדים, סקרנות או אף סיוטים הקשורים לנסיעה ברכבת. במקרים רבים הנוטוק קורה לאחר מוות טראגי או בטרם עת, אם כי ישנם גם סיפורי נוטוק שמספרים על מוות בשיבה טובה. הדרוזים רואים בנוטוק תופעה ספונטנית ואותנטית ולא דבר שהאדם בוחר לחוות או תוצר של מאמץ מנטלי מודע להיזכר בחיים הקודמים. 

אני מציעה לחלק את סיפורי הנוטוק לשני סוגים (אם כי אפשר למצוא עוד חלוקות): נוטוק סגור ונוטוק פתוח. הנוטוק הסגור (או הפתור) הינו המקרה בו הילד או הילדה הזכירו פרטים ספציפיים אשר אפשרו לזהות את משפחת הגלגול הקודם. במקרים אלה יכול להתקיים מפגש עם המשפחה הקודמת ובמידה וזו מקבלת את הסיפור כאותנטי, היא מאמצת (בעיקר במובן הרגשי-חברתי) את אותו ילד או ילדה בתור ההתגלמות החדשה של המת. ילדים אלה לרוב אינם מתקבלים באופן מידי או גורף על ידי משפחת הגלגול הקודם. בד"כ ישנה דרישה להוכחה ופרקטיקות שונות של בחינה. כך למשל בני המשפחה הקודמת יכולים לשאול את הילד על פרטים ואירועים שקרו, לנסות להטעות אותו ולראות אם הוא מזהה את האמת, לבקש מהילדה להצביע על קרובי משפחה באלבום תמונות, למצוא חפצים או לתאר שינויים שקרו בבית לאחר שהיא נפטרה. זיהוי נכון עשוי להוביל לקבלת הילדה בתור קרובת המשפחה שנפטרה. זיהוי שגוי ייחשב לרוב כבלבול וטעות נאיבית. רוב הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות, אך ניתן למצוא דעות שונות לגבי מקרי נוטוק מסוימים ולא חייבת להיות הסכמה מלאה. הספק הינו מרכיב דומיננטי בסיפורי הנוטוק ויכול להיות מנת חלקם גם של מי שחוו נוטוק לגבי הסיפור האישי שלהם. 

בסיפורים הסגורים, מי שחווה נוטוק ומצא את המשפחה הקודמת חי, בפועל, בשני מיקומים חברתיים: הילד.ה בהווה ומי שהיו בעבר. ניתן למצוא למשל סיפורים בהם ילד בן 6 או 7 משתתף בחתונה של בתו מהגלגול הקודם בתור האב שמת ונולד מחדש. אותו ילד מקבל מעמד חברתי ייחודי וסיפורו נחשב המחשה לאמונה בגלגול נשמות. בוגרים דרוזים אשר חוו נוטוק שיתפו כי סיפור הנוטוק העסיק אותם רבות בילדות. לרוב תוארה תחושת הקלה לאחר המפגש עם משפחת הגלגול הקודם, בעיקר כאשר הסיפור התקבל בצורה חיובית. בהמשך הקשר נשמר אך תדירות המפגשים פחתה תוך מושקעות רבה יותר בגלגול הנוכחי, ודעיכה של זיכרון הגלגול הקודם. 

מלבד הסיפורים הסגורים ישנם סיפורים "פתוחים" (המכונים בספרות כ"לא פתורים"), אלה סיפורים בהם הילד או הילדה חווים היזכרות ודיבור על הגלגול הקודם וניתן לראות בהם עוד אלמנטים של נוטוק – כגון הכמיהה לפגוש את המשפחה הקודמת, כישרונות או פחדים מסוימים. עם זאת, בסיפורים אלה לעיתים אין מספיק פרטים כדי להגיע לזיהוי המשפחה הקודמת או שמדובר בסיפורים בהם יש קושי להגיע לזיהוי כזה – למשל מדינות רחוקות או אזורים שאין אפשרות להגיע אליהם בשל מלחמה, העדר הסכמי שלום וכדומה. במקרים אלה ניתן למצוא הרבה סימני שאלה ורצון לדעת יותר על הגלגול הקודם, אך כל עוד הסיפור תואם את "נרטיב העל" הדרוזי, סיפורים אלה מתקבלים בצורה לגיטימית וחיובית על ידי מי שחווה נוטוק והסביבה. נרטיב זה גורס כי בני האדם נולדים לחיים חדשים ברגע המוות, בישות אנושית בלבד, עם שמירה על המגדר, דרוזים נולדים שוב בתוך העדה. סוגים נוספים של נרטיבים כוללים למשל סיפורי השתקה – מקרים בהם הנוטוק עלול לחשוף סודות רגישים לגבי הגלגול הקודם. מקרים אחרים בהם המשפחה מעדיפה להתעלם מביטויי הנוטוק מסיבות שונות כגון חשש מחיים בין שני עולמות או אי רצון להעמיד את ילדם במצב רגיש (למשל חווית המבחן וההוכחה) או העדפה להימנע מיצירת קשרים חברתיים עם משפחה חדשה נוכח המחויבות החברתית שזה יכול ליצור עבור שתי המשפחות.  

ניתן לסכם כי האמונה בגלגול נשמות ותופעת הנוטוק מהוות מרכיב מרכזי בזהות הדרוזית וחלק אינטגרלי מהשיח הפנימי בתוך העדה. הדת הדרוזית הינה סודית וסגורה בפני הלא דרוזים והדרוזים שאינם דתיים, אשר מהווים את הרוב. עם זאת, מרבית הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות ומקבלים את הנוטוק כדבר טבעי ושגרתי בתוך העדה. האמונה בגלגול נשמות ומקרי הנוטוק מבנים ומתחזקים עקרונות חברתיים ומוסריים חשובים וניתן לראות בהם מנגנון המשמר את העדה הדרוזית ומחזק את תחושת השייכות והקרבה בין בני העדה.