מאמרי אורח

דף הפייסבוק של בחברת האדם פועל כבר למעלה משבע שנים וצבר מעל ל-8500 עוקבות ועוקבים. כמסורת שנתית, לפניכם.ן סיכום שנתי של עשרת הפוסטים המובילים בדף הפייסבוק של "בחברת האדם".

1. ארז מגור שזכה בפרס הדוקטורט המצטיין של The Association for Israel Studies.

עבודת הדוקטורט של מגור, " Politics of Innovation: The Entrepreneurial State and the Making of Israel’s ‘Start-up Nation’" נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ניו-יורק (NYU), ובוחנה כיצד הפכה ישראל להיות מזוהה כ"סטארט-אפ ניישן"— עמק הסילקון של המזרח התיכון? מי עומד מאחורי שינוי מבני זה מתעשייה מסורתית לתעשיית ידע, ומדוע מעבר זה התממש בצורה כה מוצלחת דווקא בישראל?

לפוסט המלא לחצו כאן.

2. סיפור על אהבה, אבל וניצול: תאיר קמינר-גולדפיינר מציגה סיפור על יחסי האהבה והתאבלות של מטפלת למטופלת.

אחרי שסבתא שלה נפטרה ראיינה תאיר קמינר-גולדפיינר את המטפלת הסיעודית של סבתא ומציגה סיפור על יחסי האהבה והתאבלות של מטפלת למטופלת ואת ההשפעות שיש למערכת יחסים זו בעולם המודרני והקפיטליסטי. קמינר-גולדפיינר, תלמידת שנה ב׳ בתוכנית המצטיינים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, משלבת בין סיפורה האישי, סיפרה של ויקטוריה המטפלת וניתוח סוציולוגי של מוות, כלכלה גלובלית, מטפלות סיעודיות וזקנה.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

3. ארז מגור ותאיר קרזי-פרסלר שזכו בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית

מאמרה של קרזי-פרסלר Note Passing as Gendered Practices of Public Ambiguity in a Hyper- Masculine Organization, אשר פורסם בכתב העת Gender, Work and Organization. המאמר מנתח את הפעולה של העברת פתקים בישיבות בצבא כ'פרקטיקות ממוגדרות של עמימות פומבית' המשמשת גברים להפחית מערכן של נשים, אך באותו הזמן מאפשר לנשים לשנות את זרימת הכוח ולשוות לעצמן ערך גם אם באופן זמני ומקומי מאד.

מאמרו של ארז מגור The Politics of Innovation Policy: Building Israel’s Neo-developmental State, פורסם בכתב העת -Politics & Society. מגור מראה במאמר שבניגוד לדעה הרווחות לפיה מגזר ההייטק בישראל נוצר ומצליח בזכות השוק החופשי ויזמות פרטית, זה לא היה מתקיים ללא מעורבות מאסיבית של המדינה ומדיניות חדשנות ממשלתית.

לפוסט המלא לחצו כאן.

4. ספר חדש ליוספה טביב-כליף אתניות בתנועה: עבודת זהות ומסלולי חיים של צעירים.

הספר ׳אתניות בתנועה׳ בוחן את הדינמיקה של הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. תוך כדי כך שהיא מתעמקת בחיי היומיום של צעירים ממוצא מזרחי וממעמד נמוך, לצד צעירים ממוצא אשכנזי וממעמד בינוני, עוקבת יוספה טביב-כליף אחר מקומה ותפקידה של האתניות בעולמם של צעירים כשהם מפלסים את דרכם לחיים הבוגרים. טביב-כליף מבקשת לבחון את תהליכי המשא ומתן הנסובים על משמעותה של האתניות לאורך המעבר לבגרות, כמו גם את האופנים בהם הסוכנים האנושיים משתמשים באופן פרגמטי באתניות בהתאם למקום, זמן, מוטיבציות ואינטרסים משתנים.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

5. נגה קידר על אישור עבודת הדוקטורט במסגרת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טורנטו.

קידר עוקבת אחרי הסיפור הירושלמי והטורונטויאני ואחרי תהליכי תרגום מודל העיר היצירתית בערים נוספות ובוחן כיצד המודל עבר סטנדרטיזציה גלובלית והפך למותג שערים שונות ברחבי העולם מרגישות שהן צריכה לאמץ. במקביל, המחקר גם בוחן כיצד המודל התפתח לכיוונים שונים לאור התרגום שלו בקונטקסטים מרובים.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

6. שרון גיני שזכתה בפרס התיזה המצטיינת על שם מקס גלקמן לשנת 2021.

עבודתה של גיני, "הִנֵּה פָּתַחְתִי חַלּוֹן: גלגוליו של מבנה מלון פאלאס וחלון מתוכו", מתמקדת בחלון שהוצב במלון פלאס בירושלים, ומספרת את סיפור החלון וסיפור המלון דרך גלגולי החלון לאורך הדורות – כמוצר שיצרו נגרים יהודים בתקופת המנדט, כפרויקט ראוה לאומי פלסטיני של חאג' אמין אל חוסייני, כחלק מחדר ישיבות של המנדט הבריטי, כמוצג שאמן ירושלמי הציל מאבדון והציג בגלריה שלו, ולבסוף כמראה בחדר ביתה של המחברת.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

7. בת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה שעוסק בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד.

עבודת הדוקטורט של הס שעסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, ובחנה את הדרכים שבהן נשים מוסלמיות הולנדיות ממוצא אתני ומרקע דתי שונים מגלות או מאמצות דת חדשה. כיצד הן מאמצות דפוסי התנהגות חדשים המשליכים על נושאים כמו שייכות, זהות, אדיקות (דתית)  ומגדר, וכיצד הן מביעות ביקורת כלפי התרבות ההולנדית ואורח החיים הנהוג, דוחות או משנות אותם.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

8. דן קוטליאר על קבלת מלגת אלון, אחת המלגות היוקרתיות באקדמיה הישראלית.

מלגת אלון, אחת המלגות היוקרתיות באקדמיה הישראלית, הניתנת על ידי ות"ת ונועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים מצטיינים באוניברסיטאות בישראל. מהקיץ הקרוב קוטליאר יתחיל לכהן כחבר סגל חדש בחוג לסוציולוגיה – אוניברסיטת חיפה.מחקריו של דן עוסקים בקשר שבין טכנולוגיה, זהות, רגש וכוח. מחקריו העדכניים ביותר עוסקים בקשר שבין אלגוריתמים לתרבות.

לפוסט המלא לחצו כאן.

9. אנתרופולוגיה לשבת – יעלה להב רז על התסריט המיני של צרכן המין "המכור״.

יעלה להב רז מחברת בין פרשת ארז דריגס ופרשות אחרות של התמכרות של גברים למין, אל מאמר חדש שלה בו היא בוחנת את פעילותם של צרכני זנות בקהילה מקוונת ובעיקר את שיח ההתמכרות בקרב גברים המשלמים על מין. בעזרת מחקר אתנוגרפי מקוון להב רז טוענת שהבחירה לחסות בצילה המגונן של תדמית המכור מאפשרת שחרור מאחריות אישית ומאפשרת להם לראות את עצמם כקורבנות. כך, זאת בעצם בחירה המעניקה כוח ועוצמה ומפיגה תחושות בושה ואשמה.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

10. רפי גרוסגליק על מינויו כחבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחקריו של גרוסגליק עוסקים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל, תזונה וחקלאות, גלובליזציה, צריכה, סביבה וחברה ותרבות פופולארית. לאחרונה, החל לעסוק בפרויקט מחקר רחב (בשיתוף עם דן קוטליאר) על אודות הקשר שבין טכנולוגיה, תזונה ויחסי אדם-מיקרוב. את עבודת הדוקטורט שלו, שכותרתה "שדה האוכל האורגני בישראל – גלובליזציה ואלטר-גלובליזציה" כתב גרוסגליק במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון.

לכתבה המלאה לחצו כאן.