אנתרופולוגיה לשבת

טובה מהכני-בלקין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון כותבת על מאמרה העוסק בהמרת דת ובחלומות בדת הבהאית שיצא בגיליון מיוחד העוסק בהמרת דת שערכה יחד עם חוקרים נוספים בכתב העת Entangled Religions. הטקסטים בגיליון המיוחד מבוססים על מאמרים שהוצגו בסדנת קיץ שעסקה בהיבטים של המרת דת (Religious conversion in plural societies past  and present)  שהתקיימה בארפורט, גרמניה ביולי 2022. 

המאמר משתמש בנקודת מבט אנתרופולוגית כדי לבחון את תפקידם של חלומות בהמרת דת ואת תחושת הסוכנות של המומרים. המאמר מציג ממצאים מראיונות סיפורי חיים המדגישים את משמעות החלומות בהחלטתם של המרואיינים להצטרף לדת הבהאית. חלומות אלה משלבים את זהותם הדתית הקודמת, בעיקר באמצעות הופעת נביאים המשמשים כסוכנים על-טבעיים (Supernatural agents), באופן שתואם את העיקרון התיאולוגי של התגלות מתמשכת בדת הבהאית. 

הדת הבהאית, שנוסדה על ידי בהא אללה בסוף המאה ה-19 באיראן, מקדמת אחדות בין כלל הדתות בעולם. בהתאם לכך, אנשים שהם דור ראשון לדת הבהאית רואים את זהותם הדתית כתהליך של התפתחות רוחנית מתמשכת ולא כהמרת דת (Makhani-Belkin, 2023).

בכל הדתות האברהמיות, חלומות מהווים חלק מהנרטיב הדתי והתרבותי של כתבי הקודש (יעקב אבינו בתורה, פאולוס הקדוש ב"מעשי השליחים", ומוחמד בקוראן). חלומות מילאו גם תפקיד סמלי בהיסטוריה של המרת דת (Bulkeley, 1995; 2014; Lohmann, 2000). חקר החלומות מאפשר להבין סיפורי המרת דת אישיים על ידי הדגשת האינטראקציה של כוחות אישיים, תרבותיים ורוחניים הפועלים בעת חלומות המרה – חוויית חלום שבאמצעותה אדם משנה את אמונתו או השתייכותו הדתית.

אנתרופולוגיה של חלומות

בתחילת המאה העשרים, אנתרופולוגים לעיתים קרובות השאירו את חקר החלומות לפסיכולוגיה, בעיקר בשל השפעתו של זיגמונד פרויד (Stewart, 2004). יחד עם זאת, גישתו של פרויד מתעלמת מהמשמעויות התרבותיות המיוחסות לחלומות. ג'נט מג'או ורובין שריף (2021) טוענים כי האנתרופולוגיה תורמת לחקר החלומות ומסייעת למרואיינים להגדיר מונחים וחוויות, מתוך תפיסה של חלומות כאובייקטים תרבותיים. הם מדגישים כי בחברות שבהן לחלומות יש משמעות, אלו מציעים תובנות לגבי החיים בכלל (Mageo & Sheriff, 2021). אמירה מיטרמאייר (2012) מדגישה ש"אנתרופולוגיה של החלומות" חוקרת חלומות כדי להבין סובייקטיביות, סוכנות ואתיקה, במיוחד בתרבות המוסלמית של מצרים, שבה חלומות משמשים כמסרים מעולמות אחרים ויש להם משמעות קולקטיבית. פנינה וורבנר (2003) מדגימה את כוחם המשמעותי של חלומות בהמרת דת, וממחישה את המסע הרוחני המושפע מחלומות. דאגלס הולן (Hollan, 2004) הציג את "חלומות הנוף העצמי" (selfscape dreams), המשקפים את הארגון העצמי והיחסים של החולם עם העולם, ומשתנים בין תרבויות ואינדיבידואלים.

סוכנות וחלומות בהמרת דת

המרת דת נתפסת לעיתים ככוח חיצוני ולא כמעשה יזום על ידי המומר עצמו. עם זאת, חוקרים הדגישו את חשיבות הסוכנות והבחירה החופשית בתהליך ההמרה. בהמרת דת, סוכנות כרוכה ביכולתו של הפרט לבחור ולפעול. סוכנים, אנושיים ולא אנושיים, גם מקדמים המרת דת. סוכנים לא אנושיים כוללים תקשורת אלוהית, ניסים ועוד. סוכנים על טבעיים יכולים להשפיע על החלטות לאמץ אמונות חדשות. חלומות, הנראים כמסרים אלוהיים, יכולים לעורר התבוננות רוחנית ולהוביל להמרת דת (Bulkeley, 2014). 

עבודתה האתנוגרפית של סוזן רסמוסן (2015) מציגה חלומות המסייעים לנווט מתחים בין פרקטיקות דתיות מסורתיות וחדשות, תוך שימוש בחלומות כסמלים לשילוב אמונות (Rasmussen, 2015, 2022). חלומות משמשים כלי עוצמה לשילוב בין דתי, ומייצרים סמלים ומטאפורות להמרת הדת (Bulkeley,  2014; Davis, 2005).  רוזן (2021) חוקר סוכנות בחלומות, שבה סוכנות הנגרמת על ידי חלום יכולה לחזק אמונות קיימות או לשנותן (Rozen, 2021). מקנמרה ובולקלי (2015) מתארים את תפקידם של חלומות ביצירת רעיונות דתיים, ומייחסים פעולות לגורמים על-טבעיים הנתפסים כמשפיעים (McNamara and Bulkeley, 2015). 

 חוקרים שונים דנו במושג הסוכנות, אך כלל ההגדרות דנות בתפקיד הפעיל של יחידים. חנה ארנדט (Arendt, 1958) רואה את הסוכנות כיכולת לפעול באופן עצמאי ולנקוט יוזמה. פיטר ואן דר ויר (Van Der Veer, 1996) קושר בין סוכנות מודרנית לחופש, אחריות, רציונליות ואינדיבידואליזם. המשותף לדעות אלו הוא הרעיון של אדם רציונלי האחראי למעשיו. לפי טלאל אסד: "לכולם יש סוכנות; כל אחד אחראי לחייו" (Asad, 1996, p. 272).

סוכנים על-טבעיים, סוכנות וחלומות

בעודם חולקים את סיפורי חייהם, חלק מהמרואיינים תיארו חלומות וחזיונות שחוו. המרואיינים במחקר הגיעו מ-16 לאומים, קבוצות אתניות ורקע תרבותי. לפיכך, נרטיבים אלה אינם ניתנים להסבר על ידי מודלים ומנהגים תרבותיים של קבוצה אתנית או דתית מסוימת. למשל, במאמר זה מובאים סיפוריהם של שריתה, גיאנית מרקע הינדו-מוסלמי; דיויד, אמריקאי מרקע יהודי אורתודוקסי; שיבון, אירית מרקע קתולי; ודובאן, שגם הוא אירי מרקע קתולי.

לאחר שהם שיתפו את סיפורי החלומות שלהם, ניתחתי את הרגשות, המניעים והקונפליקטים הפנימיים שהם הביעו בנוגע לחלומות אלה. שקלתי כיצד החלומות אישרו, ערערו או השפיעו על החלטתם להיות בהאים. החלומות היו משני סוגים: "חלום התגלות", המבשר ומציין אירוע עתידי, מסעם הרוחני, והתגלות הדת הבהאית, ו"חלום האישור", המייצג נביאים ואירועים היסטוריים מהרקע הדתי שלהם שתומכים בהחלטתם להיות בהאים. בכל תיאורי החלומות, המרואיינים תיארו את תחושת הסוכנות האישית שלהם, את חלקם הפעיל ברכישת הזהות הדתית החדשה, כמו גם את התפקיד הסוכני שמילאו הנביאים.

חלומות התגלות (Revelation Dreams)

בשלב מוקדם של הריאיון, כמה מרואיינים שזרו חלומות בסיפורי חייהם והציגו אותם כחזיונות המציינים את תחילת המסע שלהם להפוך לבהאים. הם מיקמו את הקשר שלהם לדת הבהאית לפני שנחשפו אליה, מתוך ידיעה שלחלומות אלו יש משמעות. בדיעבד, הם פירשו את החלומות הללו כחזיונות נבואיים המנחים את מסעם הרוחני. שריתה מגיאנה, שהחשיבה עצמה כחולמת כבר מגיל צעיר, סיפרה על חלום שחזר על עצמו שבו היא עפה בשמיים יחד עם נביאים מדתות שונות, אך היא לא זיהתה שניים מהם. מאוחר יותר היא זיהתה אותם כבאב (The Báb) ובהא אללה. חלום זה גילם את העיקרון של התגלות מתמשכת ושימש כזרז להמרתה, והמחיש את העצמתה ואת מסעה הרוחני בהדרכה אלוהית. החלום של שריתה, המשקף את הסוכנות והמסע הרוחני שלה, הוביל אותה בסופו של דבר לחקור ולאמץ את הדת הבהאית.

חלומות אישור (Confirmation Dreams)

הצטרפות לדת הבהאית כרוכה בהשתתפות בפעילויות קהילתיות וחקירה אישית, בדגש על פעילות עצמית בהיעדר אנשי דת וטקסי המרת דת רשמיים. לחלומות יש תפקיד מכריע בתהליך זה, ולעתים קרובות הם פועלים כטקסי המרה דת בעצמם. מרואיינים סיפרו על חלומות בהם מופיעים שליחי אלוהים, המסמלים אחדות בין הדתות ומדריכים אותם בדרכם הרוחנית. למשל, לשריתה מגיאנה היו חלומות חוזרים על שליחים מאמונות שונות, שלימים זיהתה כמשמעותיים במסע שלה לדת הבהאית. דיויד, במקור יהודי אורתודוקסי, חלם שהוא עומד למרגלות הר סיני עם בני ישראל, סמל לקשר שלו למורשת היהודית שלו ולדתו החדשה. שיבון, מרקע אירי קתולי, חלמה על ישוע ועבדול-בהא, מה שאישר את החלטתה להיות בהאית. החלומות פעלו כחוויות אישיות שעזרו לאנשים לנווט את המסע הרוחני שלהם ולהשתלב בדת הבהאית מבלי צורך לחלוק חוויות אלו עם אחרים.

באמצעות סיפורי חלומות, חקרתי את מידת הסוכנות של אנשים שהצטרפו לדת הבהאית והדגמתי כי חלומות הם חיוניים להבנת התהליך הזה. חלומות משקפים בחירות אישיות ותורמים לנרטיב של המשכיות והתקדמות. למרות שהמרואיינים הגיעו מרקעים תרבותיים מגוונים, הופיעו בחלומותיהם סמלים נפוצים כמו שליחי אלוהים וחציית נהרות. בהיבט זה, חלומות מגשרים בין אמונות מסורתיות לאמונות חדשות, המשמשים כערוצים קריטיים להמרת דת (Bulkeley, 2014, p. 262). למרות שלעיתים קרובות המרואיינים לא שיתפו את סיפורי החלומות שלהם בקהילה הבהאית, חלומות אלו חיוניים לנרטיב ההמרה שלהם וממחישים סוכנות עצמית באימוץ הדת החדשה.

לגיליון המיוחד, המאמר המלא ומאמר המבוא.

עוד מאת טובה מהכני-בלקין:

עוד על חלומות: