האם נורמות משתנות בעקבות לחץ בינלאומי? – המקרה של סחר באברים
במשך שנים רבות סחר באיברים התקיים ושגשג בישראל. אבל בשנת 2008 התופעה נאסרה בחוק בישראל ובעקבות כך השתנו המדיניות והפרקטיקות בתחום. אך מה הייתה השפעת האיסור על השחקנים השונים? ואיך זה קשור לתפיסה אחרת על לוקליזציה – כלומר על התאמה, שינוי ותרגום לתרבות המקומית? ד"ר צביקה אור בחן בעבודת הדוקטורט כיצד התעצבו התפיסות המוסריות והמדיניות הציבורית בנושא הסחר באיברים בישראל. אור, חבר סגל במרכז האקדמי לב וחוקר אורח באונ' קורנל, פרסם שני מאמרים בכתבי העת Sociological Forum ו- International Journal of Human Rights שמנתחים היבטים שונים של תופעת הסחר באיברים כמקרה מבחן להבנת ההבניה החברתית והלוקליזציה של מוסר ומדיניות בסוגיות הנוגעות לגוף האנושי, ומראה כיצד התפיסות המקומיות מלפני האיסור, עדיין חזקות יותר מתפיסות גלובליות.
הסחר באיברים שגשג במשך שנים רבות בישראל בחסות החוק ובמימון ציבורי, וזאת בניגוד לנורמה הבינלאומית שפרסמו האו"ם, ארגון הבריאות העולמי וגורמים נוספים, שאוסרת על סחר באיברים. בשנת 2008 הסחר באיברים נאסר בחוק בישראל ובעקבות כך נערכו שינויי מדיניות בתחום. שינויי החוק והמדיניות נבעו במידה רבה מלחצים בינלאומיים על גורמים בישראל להפסקת התמיכה הממוסדת בסחר באיברים. הלחצים האלה התייחדו בכך שהמוקד העיקרי שלהם היה האליטה הפרופסיונאלית – הגלובאלית והמקומית. ארגונים ומומחים בינלאומיים בתחום הרפואה וההשתלות מתחו ביקורת נוקבת על עמיתיהם הישראלים והפעילו לחצים פורמאליים ובלתי-פורמאליים – הן ישירות על גורמים מקצועיים בממשל הישראלי והן על האליטה הפרופסיונאלית בישראל שפעלה מול הממשל לשינוי החוק והמדיניות. רופאים בכירים מקומיים, שאימצו את הנורמה הבינלאומית, הזינו במידע את עמיתיהם בחו"ל, כך שנוצרה רשת סנגור בינלאומית שפעלה באופן ספיראלי ודיאלקטי והובילה לשינוי.
כאשר נורמות בינלאומיות של זכויות אדם מוטמעות בהקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים מקומיים הן פעמים רבות עוברות לוקליזציה – התאמה, שינוי ותרגום לתרבות המקומית – שלובשת מגוון צורות. באמצעות בחינת המקרה של הסחר באיברים בישראל, מחקרו של אור, אשר נכתב באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' ננסי שפר-יוז (ברקלי), פרופ' דפנה גולן-עגנון ופרופ' דוד לוי-פאור, מנתח כיצד שילוב של גורמים חברתיים, תרבותיים ודתיים מקומיים וגלובאליים מבנה את התפיסות המוסריות, הפרקטיקות והמדיניות הציבורית בסוגיות הקשורות לגוף האנושי. אור מנתח גם את המשמעויות וההשלכות של הלוקליזציה על השחקנים המעורבים בתהליך. המחקר מבוסס על אתנוגרפיה מרובת אתרים שכללה ראיונות עומק, תצפיות וניתוח תוכן של טקסטים. רוב עבודת השדה נערכה בישראל ומקצתה בגרמניה ובשווייץ על-מנת לבחון את הממצאים מישראל במבט השוואתי בינלאומי.
במקרה של סחר האברים בישראל, מחקרו של אור מראה שלמרות האיסור בחוק, התפיסות המוסריות שעמדו בבסיס סחר באיברים בישראל נותרו במידה רבה בעינן גם בשנים שלאחר האיסור. רבים מהשחקנים בישראל נותרו סובלניים כלפי קניה ומכירה של איברים, שנתפסו בעיניהם כמצב שמיטיב עם כל המעורבים בו, או לפחות כמצב "טבעי" או בלתי-נמנע. אור מציע שהתפיסות המוסריות בסוגיה הזו בישראל עוצבו על-ידי השילוב ויחסי הגומלין בין הגורמים הבאים, שלכל אחד מהם יש משקל שונה: (1) תפיסות דתיות בנוגע לסוגיות של מוסר, יחסים חברתיים והגוף האנושי: רוב הרבנים פסקו שמותר למכור ולקנות איברים להשתלה. (2) השקפות מוסריות יסודיות: החשיבה התועלתנית-תוצאתנית רווחה, בעוד שהנורמה הבינלאומית מושתתת על חשיבה דאונטולוגית. (3) שיח זכויות האדם: הודגשו הזכות לחיים ולבריאות של החולים הזקוקים להשתלה, וזכותם של מוכרי האיברים לקבל תמורה הוגנת עבור האיבר. (4) גישות כלכליות-חברתיות: ניכרה השפעה של חשיבה כלכלית ניאו-ליבראלית; מושג האוטונומיה פורש בצורה רחבה שרואה במכירת איבר ביטוי אפשרי לאוטונומיה של הפרט; ולמוכרי האיברים יוחסו שיקול דעת ורציונאליות בהחלטתם (שנתפסה כבחירה) למכור איבר. בכל הגורמים הללו באו לידי ביטוי גם תפיסות לגבי הגוף האנושי.
השילוב בין הנורמות וההשפעות הבינלאומיות לבין התפיסות המוסריות הדומיננטיות בישראל הוביל למדיניות אמביוולנטית והיברידית בנושא הסחר באיברים. ביטוייה של האמביוולנטיות הזו הם, בין היתר, העדר סנקציות פליליות לקוני איברים, תקרת ענישה נמוכה לסוחרי איברים, ואכיפה חלקית בלבד של האיסור על סחר באיברים. מדיניות זו הייתה דרך יעילה לשלב בין התפיסות המקומיות לנורמות הבינלאומיות חרף הסתירה ביניהן.
אנשי הרפואה הישראלים מילאו תפקיד חשוב בתרגום ובלוקליזציה של הנורמות הבינלאומיות בישראל. רובם הציגו עמדה אמביוולנטית כלפי ההשתלות המסחריות, שבאה לידי ביטוי במגוון דילמות מוסריות יומיומיות שהם חוו. העמדה והדילמות הללו נובעות ממיקומם של אנשי הרפואה בתווך שבין הערכים, הנורמות והתפיסות הבינלאומיים לבין אלה המקומיים.
אור מנתח בהרחבה את הדילמות שאנשי הרפואה תארו, הנוגעות להיבטים שונים של יחסיהם עם המטופלים שלהם, לשאלת הקשר עם המרכזים הרפואיים בחו"ל שבהם התבצעו השתלות לא-חוקיות, ואף לקשר עם המתווכים (סוחרי האיברים). מרכיב מרכזי בשיח של אנשי הרפואה הוא הצהרתם שהם אינם שופטים את החולים ובני משפחותיהם שקנו איבר, וכן בחירתם לא לשאול את החולים שאלות באשר לכסף שמעורב בהשתלות. "העלמת העין" הזו הייתה דרכם לסייע למטופליהם ובה בעת לרכך קונפליקטים וקשיים אתיים שהם עצמם חוו. את הממצא הזה אור מציע לפרש כהכחשת ההשלכות והמשמעויות של הסחר באיברים.
הממצאים האלה מאתגרים כמה מהנחות היסוד הרווחות בחקר תהליכי לוקליזציה. מחקרים קודמים טענו שהמתרגמים של הנורמות הבינלאומיות מאופיינים ביכולת לנוע בקלות ובגמישות בין הבינלאומי למקומי, ושביכולת הזו טמון כוחם. הם גם טענו שהתרגום בדרך כלל אינו נעשה ברובד המשמעות העמוק ביותר, אלא ברובד הסמלי והגלוי.
בשונה מכך, ממצאי המחקר של אור מלמדים שאנשי הפרופסיה הרפואית ששימשו מתרגמים היו משוקעים בתפיסות המוסריות המקומיות והפנימו את המוסר הפרטיקולארי. הדבר הביא לכך שהייתה להם יכולת מוגבלת בלבד לנוע בין השיח הגלובאלי לשיח המקומי. הלוקליזציה נבעה לא רק מפשרות פרגמאטיות ומאילוצים הקשורים למאפיינים המקומיים, אלא גם ובעיקר מהזדהות כנה של המתרגמים עם ערכים, נורמות, אמונות והמשגות מקומיים. הלוקליזציה התרחשה אפוא ברובד העמוק ביותר. נוסף על כך, הממצאים תורמים להבנה של מקומן של פרופסיות בתהליכי שינוי חברתי, במיוחד בתנאים של העדר קונצנזוס נורמטיבי בחברה. התובנות התיאורטיות של המחקר עשויות לתרום גם להבנת ההבניה החברתית-תרבותית של סוגיות ביואתיות אחרות.
עוד על מחקריו של אור ניתן לקרוא במאמרים:
Orr, Z. (2023, March). The Social Construction of Moral Perceptions and Public Policies Concerning Organ Trafficking in Israel 1, 2. In Sociological Forum (Vol. 38, No. 1, pp. 72-94).
Orr, Z. (2023). Localised medical moralities: organ trafficking and Israeli medical professionals. The International Journal of Human Rights, 27(2), 258-281.
עוד בנושאים קרובים: