סיכום 2022 – בחירת העורכות והעורכים
אחרי שנה של עריכות, חיפוש תמונות חינמיות אינטנסיבי ורדיפה אחר האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים בארץ – הגיע זמנם של צוות בחברת האדם לבחור את הכתבות ששווה לחזור אליהן עם סיכום שנת 2022.
אל מול משטרי השתקה וסביבה רעילה באקדמיה – ריבי גיליס
ד״ר ריבי גיליס, פעילה פמיניסטית במאבק נגד הטרדות מיניות באקדמיה, כותבת על הסערות והעדויות על כוחניות והשתקות של הטרדות מיניות כלפי שילה ג׳זנוף, מהחוקרות הבולטות בעולם כיום. גיליס מראה כיצד פגיעה מינית איננה מתרחשת בחלל ריק, ושהיא לרוב מלווה במערכות של יחסי כוח, משטרי השתקה וסביבה רעילה. גם באקדמיה בישראל.
אנתרופולוגיה של רגשות – יעל עשור
יעל עשור סוקרת את נושא הקורס לבחברת האדם, כהקדמה לפרסום עבודת הסיום בקורס "רגשות ועיצובן התרבותי" שהייתה כתיבת "ערך" לאתר בחברת האדם על רגש או תופעה רגשית כלשהי, ממבט ביקורתי ומודע הקשר חברתי-תרבותי. ההנחיה הכללית הזו אפשרה לכל סטודנטית לקחת את הנושא אל עולמה ולסוגיות שמעסיקות אותה. כך התקבל פסיפס צבעוני של עבודות שכל אחת מציגה את הפרשנות שלה לאופן שבו ניתן לחשוב וללמוד על הקשר בין רגשות ותרבות, ועל מהו רגש או מהי תופעה רגשית, מלכתחילה.
עליה לרגל והלא אנושי
האם ניתן להבין מקומות קדושים בלי להתייחס למקומות עצמם כחלק מהפולחן? האם ניתן להבין עליות לרגל בלי להתייחס לצמחים ובעלי החיים שמשמשים בפולחן? כיצד ניתן להבין דתות בכלל בלי להתייחס לישות שהן לא אנושיות כגון מים, רוחות וחפצים שונים? האנתרופולוגים פרופ' ג'ון איד ופרופ' נורית שטדלר ערכו קובץ חדש העוסק בצליינות וקדושה מנקודת המבט של התיאוריה הפוסט-הומניסטית, המתמקדת ביחסים הנרקמים בין האנושי והלא אנושי.
כיצד הפכתי למכונת חישה – לציון יום הסוכרת הבינלאומי – לירון שני
לציון יום הסוכרת הבינלאומי שחל ב-14.11, סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת.
להרחיב את המושג 'החברתי' – ברונו לאטור, גאיה, דת הטבע ושינוי האקלים
במסגרת סדרת הרצאות גיפורד שהעביר ברונו לאטור באוניברסיטת אדיבורו בשנת 2013 הוא לוקח צעד קדימה בניתוח השלכות של משבר האקלים. לאטור מבקש להציע בחינה של משמעות הכלת התיאוריה החברתית על כל הפלנטה.
איך אנחנו בוחרים איפה לגור ומה המשמעות החברתית של הבחירה שלנו? – גיא שני
כיצד אנחנו בוחרים איפה אנחנו רוצים לגור? מה משפיע על הבחירה הזו? ומה הקשר בין זהות, מעמד חברתי ועיצוב המרחב? ואיך ׳תחושת המקום׳ רלוונטית לכך? גיא שני (המסלול האקדמי המכללה למינהל) מציע תיאור והמשגה סוציולוגים של הדרך בה רוכשי דירה בני מעמד בינוני בוחרים איפה לגור, ומסיים ברפלקסיה וטיפים לכתיבה נגד הזרם.
בין סמכות דתית וחירות אתית בחיי היומיום – ליאה טרגין זלר
מאמר של האנתרופולוגית ליאה טרגין זלר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist. במאמר, מפרקת במאמר את דיכוטומיה המדומיינת בין חירות לסמכות. בעזרת מחקר אתנוגרפי סביב סוגיות הפריון בקרב יהודים אורתודוקסים בישראל, מראה טרגין זלר את חשיבות האתיקה על מנת לבחון סמכות דתית. היא מראה כיצד זוגות צעירים אורתודוקסים מבצעים מעין Rabbi shopping כאשר הם צריכים לקבל החלטות חשובות. אך לתפיסתה זה אינו מראה את חולשת האמונה שלהם, אלא דווקא ההפך. האתיקה לתפיסתה, אינה גלומה רק בקבלה של הסמכות הרבנית, אלא דווקא על דרך קבלת ההחלטה.
הדיאלקטיקה של הסְפָרגבול – אפרת בן זאב וניר גזית
אפרת בן זאב וניר גזית על מאמרם החדש העוסק בקהילה שחיה על קו הגבול עם מצרים ״שהתחמם", אשר פורסם בכתב העת ״קריאות ישראליות״ . המאמר הוא חלק מפרויקט אתנוגרפי רחב יותר של בן זאב וגזית (המרכז האקדמי רופין) בו הם בוחנים את הקהילות השונות שחיות לצד הגבול, שהוא גם סְפָר, בתקופה של שינוי מואץ. במאמר הם מתמקדים בתושבים היהודים-ישראלים בפתחת ניצנה ומראים כיצד מה שהם מכנים ׳הסְפָרגבול׳ הוא מקום שבו המדינה היא נוכחת נפקדת, המושפע מכוחות גלובליים. זהו מרחב שבו יש מעבר מתמיד בין עשיית גבול נוקשה לבין פעולת הסִפְרוּר היצירתית.
מאבקים וסינרים – סוציולוגיה של מאסטר שף והתרבות האמריקאית – רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ את "הספורטיפיקציה״ של התרבות האמריקאית – שימוש הולך וגדל של מוסדות וזירות חברתיים במאפיינים שונים של זירת הספורט. כחלק מזה, מאסטר-שף-ארה"ב גם מאוד ממוגדרת – עוסקת בעיקרה במעבר מ"בשלנות" (ביתית, נשית) ל"טבחות" (גברית ומקצוענית), תוך כדי מאבק ותחרות.
שירת האקדמיה – ריקי ענתבי
ריקי ענתבי במדור בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה.