סיכום 2022: הנצפים ביותר באתר
החיים לא נמצאים רק בפייסבוק, לכן בסיכום זה נביא את עשרת הכתבות והבלוגים הנצפים ביותר בשנה האחרונה באתר בחברת האדם.
אז תגידי, אבל באמת, למה בחרת לחקור דווקא שפיכה נשית? ליאור בסרמן נבון
ליאור בסרמן נבון, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה בעזרת דוגמאות מהמחקר שלה, המתמקד בהעדר ידע סביב תופעת השפיכה הנשית, כיצד דווקא התיחסות רפלקסיבית ישירה על סוגיות מביכות, ״הלכלוך״ והחלקים הלא נעימים במחקר, יכולים להוביל ליצרת ידע תיאורטי ואתנוגרפי חדש.
מרתק אבל מלא בטעויות – אוראל בילינסון
אוראל בילינסון, דוקטורנט להיסטוריה של אירופה המודרנית בייל ואושיית פייסבוק, כותב לבחברת האדם על ספרם החדש ומעורר הסערות של האנתרופולוג דיוויד גרייבר (שנפטר לפני כשנה) והארכיאולוג דיוויד וונגרו, המנסה לאתגר את ההנחות המקובלות בדבר ההיסטוריה האנושית. בילינסון סוקר ביקורות רבות על הספר, כולל שלו, המציגות המון אי דיוקים וטעויות שמובילות למסקנה שהוא מאתגר ומעניין אבל אין הרבה קשר בין הטענות הכלליות לבין הממצאים שמובאים בו.
פסגת שארם: פחמן דו יח״צני – רמי קפלן
הסוציולוג רמי קפלן מנתח את פסגת האקלים שהסתיימה השנה בשארם א-שייח ומסביר כיצד כוחם והאינטרסים של תאגידי ענק ומדינות יצרני הדלקים המחצביים הובילו לכישלונה.
על המלחמה באוקראינה והמשמעות בסיסמאות – צביאלה קריקונץ
צביאלה קריקונץ, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת על המוטו הלאומי האוקראיני "Glory to Ukraine! Glory to the heroes", על המשמעויות ההיסטוריות והתרבותיות שגלומות בו ועל מלחמת התודעה היוצאות מכך.
יהדות החריף: צרחות במטבח הישראלי – דניאל מונטרסקו ויאיר יוספי
איך יוצר היהודי החדש את החיבור האולטימטיבי בין תזונה לזהות? האנתרופולוג דניאל מונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אררופאית) והשף יאיר יוספי (שף ובעלים "ברוט", תל אביב) בסדרת מאמרים על חריף והתרבות הישראלית. לטענתם שורשי התרבות הישראלית מושתתים על שלילת הגולה וחיפוש אינטנסיבי אחר שייכות שורשית. המטבח הוא שפה המשקפת את הערגה הבלתי מסופקת למקום, את חוסר הוודאות, האובססיה לעוצמות והאִיוּוי הגדול — סחוג, אריסה, פלפלצ׳ומה, קטשופ חריף, עמבה, סרירצ'ה, טבסקו, ״והרבה הרבה הרבה פלפל״. מאמר ראשון בסדרה לוהטת על עוצמה ומורכבות.
ספר חדש על דור ראשון להשכלה אקדמית
ברכות למוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי (המכללה האקדמית ספיר) על פרסום ספרם ״מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית – כותבים״, שפורסם בהוצאת פרדס. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו.
כעס טוב – דניאל דה-שליט
דניאל דה שליט הוא לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, שכותב על כעס במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי". דה שליט מסביר כי כעס אינו בהכרח דבר שלילי ובהקשרים חברתיים מסוימים לכעס יש משמעותיות שונות ולעתים אפילו חיוביות.
טיפולוגיה של ביטול הנצחה (De-Commemoration) – המקרה הישראלי – טרייסי אדמס וינון גוטל-קליין
טרייסי אדמס וינון גוטל-קליין כותבים במאמר ב Sociological Forum על השוני בין תופעות של 'דה-הנצחה' בישראל – חברה שמקדשת במידה רבה את ההנצחה בכלל וזו החומרית בפרט – לעומת תופעות הגל החדש של 'דה-הנצחה' בעולם המערבי. אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) וגוטל קליין (דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית), טוענים שבניגוד לעמדה הרווחת, 'דה-הנצחה' כפרקטיקה איננה בינארית, אלא מתקיימת על רצף. וש'דה-הנצחה' היא חלק מרכזי מקיומה של הדת האזרחית בקהילה נתונה, שכן היא מעודדת ומחייבת משא ומתן ומעורבות של הגורמים השונים בשדה הזיכרון הקולקטיבי, ודוחקת את החברה להתמודד לא רק עם העבר שלה אלא גם עם ההווה, ובמידה רבה להשפיע על העתיד.
על מדע והשראה – מחקריו והשפעתו של ברונו לטור – ענת לייבלר
ענת לייבלר, חברת סגל בכיר בתוכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, כותבת על ברונו לטור, שנפטר לאחרונה. לייבלר סוקרת את ספריו הראשונים של לטור ותרומתו ללימודי מדע וטכנולוגיה, אך גם מתארת את תרומתו כאדם, כמורה וכאישיות מעוררת השראה.
על עבודת גבולות וגבולות סימבוליים – אמיר פרייברג
אמיר פרייברג, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (וגם חבר צוות בחברת האדם) כותב על המושגים התיאורטיים עבודת גבולות וגבולות סימבוליים. הפוסט מבקש להציע היכרות עם שני מושגים בסיסיים בסוציולוגיה, שבדומה למושגים תיאורטיים נוספים נוטה לשמש חלק משפה אקדמית מרוחקת ובלתי מובנת למי שלא נמצא ונמצאת באקדמיה.