סיכום 2021: אנתרופולוגיה לשבת
בחברת האדם מסכמת את שנת 2021 עם המדורים הנצפים ביותר. הפעם, עשרת הנצפים ביותר בקטגוריית אנתרופולוגיה לשבת. אנתרופולוגיה לשבת הוא המדור המתפרסם מדי יום שישי ובו הרחבה על מאמרים אקדמיים של אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות ישראלים או שעוסקים בישראל בצורה מונגשת לציבור.
הפג(נ)ת סבל: התסריט המיני של צרכן המין "המכור״/ יעלה להב רז
יעלה להב רז מחברת בין פרשת ארז דריגס ופרשות אחרות של התמכרות של גברים למין, אל מאמר חדש שלה בו היא בוחנת את פעילותם של צרכני זנות בקהילה מקוונת ובעיקר את שיח ההתמכרות בקרב גברים המשלמים על מין. בעזרת מחקר אתנוגרפי מקוון להב רז טוענת שהבחירה לחסות בצילה המגונן של תדמית המכור מאפשרת שחרור מאחריות אישית ומאפשרת להם לראות את עצמם כקורבנות. כך, זאת בעצם בחירה המעניקה כוח ועוצמה ומפיגה תחושות בושה ואשמה.
ניתוח קיצור קיבה כפרויקט מוסרי/ הילה נחושתן
הילה נחושתן כותבת על מחקריה האתנוגרפים במרפאות לטיפול ומניעת השמנת יתר ומציגה את מאמרה האחרון אשר התפרסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry. במאמר, The Ethical Work of Weight Loss Surgery, מראה נחושתן שמעבר לכך שגופים בעלי משקל גבוה עברו מדיקליזציה בשיח המערבי המודרני, הם גם נתפסים מבחינה תרבותית כפרויקט מוסרי. לטענתה לאחר ניתוח לקיצור קיבה, אנשי המקצוע והמטופלים יחדיו מבנים מחדש את המטופלים כסובייקטים מוסריים.
"עכשיו זה התור שלי": נשים רווקות תובעות הדדיות/ מיכל קרבאל-טובי וכנרת להד
מיכל קרבאל-טובי וכנרת להד בוחנות במאמר חדש בכתב העת Sociology את מעמדן השולי של רווקות ביחסים חברתיים דרך הפריזמה של החלפת מתנות. קרבאל-טובי ולהד מנתחות טקסטים רבים, רובם מקוונים, ומצביעות על הקשר בין סטאטוס משפחתי לבין דפוסי נתינה, ועל צמיחתן של קולות ביקורתיים על ׳היעדר הוגנות׳ של רווקות ביחס לקשר הזה ולנורמות המעצבות אותו.
שלושה וריאנטים על חידה וסיום – עמוס נוי על אביו, פולקלור ושחמט
מאמר חדש של עמוס נוי, משורר וחוקר פולקלור ותרבות, בו הוא חוזר לסיפור שסיפר לו אביו, דב נוי, מחלוצי חוקרי הפולקלור בארץ ודרכו הוא הוא משרטט את הפולקלור של הפולקלור ומספר גם על אביו, במלאת מאה שנה להולדתו.
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אתיקה אלגוריתמית?/ נטע אבנון, דן קוטליאר ושירה ריבנאי-בהיר
במאמר בגליון החדש של סוציולוגיה ישראלית בוחנים נטע אבנון, דן קוטליאר ושירה ריבנאי-בהיר את מדעני הנתונים בישראל ומחברים בין סוציולוגיה של המוסר להעדרו של מוסר מוסכם סביב אלגוריתמים. אבנון, קוטליאר וריבנאי-בהיר משרטטים את סוגי הגיונות המוסר הקיימים כיום בקרב מדעני הנתונים ומנתחים את יחסי הגומלין בין ההגיונות המוסריים של מדעני נתונים ובין הכלים האלגוריתמיים שהם מפתחים.
מוסר, אותנטיות ואישיות בתיירות התנדבותית/ נטע כהנא
במאמר שפורסם בכתב העת Tourist Studies עוסקת נטע כהנא בממשק שבין מוסר לבין תיירות, ומתמקדת באופן ספציפי בפרקטיקה המשלבת פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה, שידועה בשם תיירות התנדבותית (volunteer tourism). בפרקטיקה זו ישנה דואליות פנימית – מצד אחד היא נטועה בחוויה תיירותית, שלה מאפיינים נהנתנים ואינדיבידואליסטים, ומהצד השני היא נטועה בחוויה התנדבותית, שבבסיסה מכוונת לטובת הקהילה. מעבר לכך, תיירות התנדבותית ממוקמת במספר הקשרים של אי שוויון בעל מקורות היסטוריים – תיירים מתנדבים הם, לרוב, צעירים ממעמד בינוני גבוה מהצפון הגלובלי, שמתנדבים עם קהילות מוחלשות, בדרך כלל בדרום הגלובלי.
מה בין פרידריך שילר, מקס ובר והנזירה הקדושה מאעבלין שבגליל?/ נורית שטדלר ונמרוד לוז
נורית שטדלר על המאמר "רגעי ההקסמות של מקום: מיתולוגיה, טקסים וחומריות באתר של מרים בוארדי הקדושה מאעבלין, אותו כתבה יחד עם נמרוד לוז. מאמרם של שטדלר ולוז פורסם בכתב העת History and Anthropology והוא עוסק בשאלה כיצד מקומות קדושים נוצרים, ומנתחים אתנוגרפית את ״רגעי ההקסמות של מקום״.
״הסתערבות תרבותית״ במוזיקה הישראלית הפופולרית/ נדים כרכבי ויונתן מנדל
מאמר של האנתרופולוג נדים כרכבי וחוקר המזרח התיכון יונתן מנדל פורסם לאחרונה בכת העת Cultural Studies ומראה את האופן שבו מופעים מסוימים במוזיקה ישראלית מתפקדים כהסתערבות תרבותית.
חסידי הארץ השטוחה ומשבר הקורונה/ אדם קלין-אורון
האנתרופולוג אדם קלין אורון כותב על הערת המחקר שלו ״חסידי הארץ השטוחה ומשבר הקורונה: בנייה ופירוק של השקפת עולם הופכית״, אשר פורסמה בגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית ׳חברה פוגשת מגפה׳ בה הוא מחבר בין מחקריו העכשווים על חסידי העולם השטוח, קונספירציות והתגובה למגפת הקורונה.
איך מיצרים ״אוביקטיביות״, איך יוצרים אוביקטיביות׳ עם רגישות מוסרית "לא רגשית"?/ יעל עשור
יעל עשור כותבת על ועדת סל הבריאות, על פרשת השחיתות החדשה שנחשפה ועל מאמרה החדש אשר התפרסם בכתב העת American Ethnologist על כיצד חברות צוות ועד הסל מייצרות ׳אוביקטיביות׳ עם רגישות מוסרית "לא רגשית".