אנתרופולוגיה לשבת, ברכות

ברכות לפרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ולפרופ' ורדה וסרמן, מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה שמאמרן זכה בפרס המאמר המעניין ביותר בכנס ה-37 של האגודה האירופית ללימודי ארגונים EGOS (European Group for Organizational Studies) שהתקיים באוניברסיטת VU באמסטרדם.

המאמר, אשר פורסם ב2020 בכתב העת  Gender & Society עוסק באופן בו נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק מנהלות משא ומתן על פרקטיקות עבודה-משפחה ייחודיות המותאמות לצרכיהן הדתיים והמשפחתיים. המאמר מאמץ מבט מקרו סוציולוגי וגישה תהליכית (process centered) להצטלבויות (intersectionality). הוא מתאים גישה אנליטית זו להבנה מעמיקה של הצטלבויות של מגדר ודת.

בהתבסס על ראיונות עם נשות היי טק חרדיות, מנהליהן, נציגי ממשלה העוסקים בשילוב חרדים בעולם העבודה ושחקנים רלוונטיים נוספים, פרנקל ווסרמן מצביעות על יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בתוך מה שהן מזהות כ"שילוש הלא קדוש" של 1. המדינה הניאו ליברלית, החותרת לשילוב נשים חרדיות ללא דגש על שוויון; 2. העסקנות החרדית, המבקשת להבטיח תעסוקת נשים מבלי שהצלחתן המקצועית תפגע בסמכות הגברית בקהילה, ו-3. המעסיקים, הרואים בעובדות החרדיות כוח עבודה זול וקל לניהול. שיתוף הפעולה בין שלושה הכוחות הללו מגביל מאוד את יכולת הפעולה של נשים חרדיות ופוגע, למשל בסיכוי שלהן לשכר שווה, אבל בו זמנית, הוא גם פותח בפניהן הזדמנויות לפועלות (agency).

בתוך מטריצת יחסי הכוח בין שלושת קדקודיו של השילוש הלא קדוש, הנשים החרדיות שהשתתפו במחקר הצליחו במאמציהן להתאים את דרישות הארגון מהן, לאורח החיים שלהן. הן נשענות על המשאבים בקהילה ועל יכולת הפעולה הקולקטיבית שלהן כקבוצה מאורגנת (ארגון עובדים חלופי), כדי לנהל משא ומתן עם מעסיקיהן על שעות עבודה מוגבלות, הימנעות מעבודה מן הבית והימנעות מנסיעות לחו"ל במסגרת העבודה מבלי שהדבר יפגע באפשרות הקידום שלהן במידה שהן מעוניינות בקידום שכזה. במקביל, הן נשענות על הישגיהן המקצועיים, הידע והמשאבים העומדים לרשותן בשוק העבודה, על מנת לנהל משא ומתן במשפחה ובקהילה לשינוי חלוקת העבודה המגדרית ולאפשור איזון טוב יותר בין עבודה ומשפחה. המאמר רלוונטי במיוחד לדיון העכשווי בסבסוד המדינה למעונות יום של ילדי משפחות חרדיות שאביהן אינו משולב בשוק העבודה.   

העמותה EGOS היא של חוקרות וחוקרים מובילים מרחבי העולם שמטרתה לקדם את הידע התיאורטי והאמפירי על ארגונים, התארגנות והקשרים בהם פועלים ארגונים. בכנס השנה השתתפו 2050 חוקרים וחוקרות, וכקולקטיב אחת ממטרותיו העיקריות היא לשמר ולתת במה לגישות הביקורתיות והאנליטיות שלהם ברחבי העולם. הכנס של EGOS הוא הכנס הארגוני החשוב והגדול באירופה, והוא פועל מטעם שני כתבי עת מובילים בתחום הארגוני(Organization Studies & Organization Theory)