אנתרופולוגיה לשבת

על מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר, כיום פוסט-דוקטורנטית במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת הוראה באוניברסיטת בר-אילן, אשר פורסם בכתב העת Cultural Sociology. במאמר היא מנתחת כיצד כוח ממוגדר בפעולה, על כינון ערך מוסרי בתרבות ארגונית היפר-גברית – על נשים בעמדות כוח בצבא.

וזאת גם ההזדמנות לברך את קרזי-פרסלר (מעבר לזכייתה בפרס גוטמן למאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית), על זכייתה במלגת הפוסט-דוקטורט של הקרן הלאומית למדע (ISF) ועל קבלתה לפוסט כעמיתה ב-Research cluster on comparative inequality and inclusion במרכז Weatherhead שבאוניברסיטת Harvard, לשם תצא בשנה הבאה. כל הכבוד ובהצלחה!

לאורך ההיסטוריה, רבות מהנשים שמחזיקות בכוח הוקעו מוסרית. נצמדו אליהן דימויים מוכרים כגון: מכשפות, זונות וכלבות, שהפכו משוקעים בתרבות ויצרו אפקט ממשמע ומנרמל ביחס לרפרטואר ההתנהגותי הנשי "הראוי" ביחס לכוח. הדימויים הללו מלווים לעיתים קרובות בסנקציות חברתיות חזקות המופנות כלפי נשים עם כוח, הכרוכות הן בהפעלה של אלימות ממשית ברוטלית והן באלימות סימבולית ונחבאת. לתפישות התרבותיות המפרידות בין נשים וכוח עלולות להיות השלכות קשות במיוחד על נשים הממלאות עמדות כוח בסביבות אלימות היפר-גבריות, כמו הצבא, שבהן מצופה מנשים להשתמש בכוחן מתוקף הסמכות הארגונית שניתנת להן ובד בבד, הן עלולות להיענש על עצם השימוש בו.

על רקע זה, מאמרה של קרזי-פרסלר, Gendered Power at Work, חושף את האשמות הווירטואליות, בלשונו של גופמן, המופנות כלפי נשים בעמדות כוח בצבא. כלומר, את הדה-לגיטימציה העקבית שנעשית לכוח בידיים של נשים, ואת אופני ההתמודדות עמה. על כן, לגישתה של קרזי-פרסלר, הראיונות המובאים במאמר חושפים לא רק מציאות אובייקטיבית, אלא גם ובעיקר אופק נורמטיבי וביקורת נורמטיביות המופנות לנשים בעמדות כוח בצבא, שמהם עליהן להתגונן ושמארגנים את הסובייקטיביות שלהן, מבטן ודיבורן על עצמן ואחרים ביחס לכוח.

במאמר קרזי-פרסלר מנתחת את האסטרטגיות השיחניות של עבודת המוסר באמצעותן נשים קצינות לשעבר, אשר מכוננות את עצמן כסוכנות מוסריות (כסובייקטיות אותנטיות שהכוח שלהן אינם שרירותי ואנוכי אלא לגיטימי) ובפרט את עבודת הגבול שלהן בה הן משתמשות מול גברים ונשים בארגון הצבאי ומול סטריאוטיפים מגדריים הרווחים בו.

בנוסף, קרזי-פרסלר עוסקת במאמר גם ב (אי-) התנצלות כאקט מוסרי של פיצוי מול האשמה ווירטואלית כי עליהן להתנצל על הכוח שלהן.

קרזי-פרסלר טוענת כי ההתמודדות של המרואיינות עם האתגר התרבותי ביחס לכוח והחיבור לכינון ערך מוסרי, מהווה אתר מרתק של דרמה סוציולוגית. מתוך הדרמה הזאת, ניתן ללמוד על צורך תרבותי בהיבחנות מוסרית כדי לייצר שיוך סימבולי ברטוריקה על כוח.

המרואיינות במאמר עושות שימוש בערכים מוסריים כדרך להדוף האשמות בדבר כוחניות לא הולמת ובאמצעותה להתמקם מול אחרים וכך לנכס אליהן את הכוח באופן לא מאיים. הקו המחבר בין דרכי ההצגה העצמית המוסרית שלהן הוא הניסיון לייצר לעצמן ערך, הכרה וכבוד בשדה מוסדי שהליבה המקצועית והארגונית שלו מכוננת על-ידי גברים ועל-ידי אג'נסי של גברים. וכפי שמועלות כלפיהן האשמות וירטואליות כנשים עם כוח- כך גם הן שופטות בעקביות כוח של אחרות ואחרים. 

עוד על קרזי-פרסלר

ברכות לתאיר קרזי-פרסלר על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״פנומנולוגיה של כוח בקרב נשים בשדות מוסדיים שונים בישראל״

אנתרופולוגיה לשבת – תאיר קרזי פרסלר על העברת פתקים כמשחקי כוח מגדריים בצבא