ברכות לאילן תלמוד על פרסום ספרו!
אילן תלמוד כותב לבחברת האדם על ספרו Embedded Digital Money: The Social Unfolding of ,Bitcoin המציע קריאה סוציולוגית של ביטקוין כתופעה חברתית־טכנולוגית מורכבת. הספר אינו מתייחס אל ביטקוין כאל המצאה טכנית מבודדת, וגם לא כאל בועה ספקולטיבית חולפת, אלא כאל תהליך חברתי מתמשך של יצירת משמעות, אמון, ערך וסמכות:
נקודת המוצא של הספר היא שביטקוין, שהחל את דרכו בשולי קהילות הקריפטוגרפיה בעקבות משבר הפיננסים של 2008, הפך תוך זמן קצר יחסית לגורם המערער לכאורה על יסודותיה של המערכת המוניטרית העכשווית: על תפקידן של המדינות, הבנקים המרכזיים, הבנקים המסחריים, שוקי ההון ומנגנוני הפיקוח.
הטיעון המרכזי של הספר הוא שביטקוין אינו “כסף מנותק”, כפי שנוטים לתאר אותו חלק מתומכיו. להפך, הוא מוטמע ברשת צפופה של תשתיות, מוסדות, נורמות, נרטיבים ויחסי כוח. פעולתו תלויה ברשתות חשמל, בשרשראות אספקה גלובליות של חומרה ושבבים, בבורסות, בקרנות הון סיכון, בכלי מסחר, בהגדרות משפטיות ובפרקטיקות יומיומיות של קהילות משתמשים. לפיכך, הבטחתו של ביטקוין ליצור כסף חופשי מן המדינה ומן הבנקים אינה מבטלת את התלות החברתית שלו; היא דווקא מדגישה את עומק ההטמעה שלו במבנים קיימים.
המחקר שעליו מבוסס הספר משלב ניתוח של אתרים ופורומים גלובליים העוסקים בביטקוין עם אתנוגרפיה רב־אתרית של קהילת הביטקוין בישראל. המחבר השתתף לאורך שנים במפגשים ובאירועים של קהילה זו, ובחר בגישה איכותנית משום שרצה לאפשר לשדה עצמו להפתיעו ולחשוף סוגיות שלא ניתן היה לצפות מראש. גישה זו מאפשרת לעקוב אחר האופן שבו משתתפי הקהילה מבינים את ביטקוין, מסבירים אותו ומגייסים סביבו מחויבות רגשית, אידאולוגית וכלכלית.
הספר מעמת את המציאות של המטבע מול תיאוריות קלסיות ובנות זמננו של כסף בכלכלה, בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה.
אחד מן הממצאים המרכזיים של הספר נוגע לחשיבותן של “תיאוריות עממיות” בקרב פעילי הביטקוין. במקום היגיון השקעה קר ומחושב בלבד, פוגש המחבר סיפורים, מטאפורות ודימויים חיים. הבולט שבהם הוא רעיון ה“זהב הדיגיטלי”, המציג את ביטקוין כמגן מפני הידרדרות הכסף הממשלתי וכתחליף אפשרי למערכת הבנקאית. נרטיבים אלה אינם קישוט חיצוני; הם מהווים “דבק חברתי” המסייע לקהילה להתמודד עם תנודתיות המחירים, לשמר אמון ולעצב זהות קולקטיבית.
נדבך מרכזי נוסף בספר הוא הזמן. הספר חושף כי סדרי הזמן אינם רק רקע לפעילות הקהילה, אלא מרכיב מבני משמעותי בפרוטוקול עצמו ובדמיון החברתי־טכנולוגי הנבנה סביבו. קצב הכרייה, לוחות הזמנים של השדרוגים, ציפיות העתיד והסיפורים על מהפכה כלכלית מתמשכת מעצבים את האופן שבו ביטקוין נתפס ומשמש. כך הופך הזמן מרקע פסיבי לארכיטקטורה חבויה של המערכת. יתרה מזו, ממד הזמן חושף את הפוליטיקה החבויה מאחורי אלגוריתם ההפעלה של המטבע.
הספר מנתח את ביטקוין גם כ“אובייקט גבול”. אותו מטבע עצמו נושא משמעויות שונות עבור מפתחים, סוחרים, רגולטורים, בנקים ומשתמשים רגילים. אין הסכמה על מהו ביטקוין “באמת”, ובכל זאת קבוצות אלה מצליחות לתאם פעולה סביבו. עם הזמן, טוען המחבר, חשיבותו של האובייקט הבודד פינתה מקומה ל“תשתית גבול” דינמית, מכלול של ארנקים, בורסות, נהלי ציות, הגדרות משפטיות, כלי מסחר ופרקטיקות קהילתיות, המאפשרת לקבוצות מגוונות להשתלב במערכת הפיננסית העולמית ולהפוך את ביטקוין לנכס פיננסי מוכר.
ברמה התיאורטית, הספר משלב סוציולוגיה כלכלית וכלכלה פוליטית, לימודי מדע וטכנולוגיה, תורת השחקן־רשת, סוציולוגיה של הזמן ותיאוריות של רגולציה.
הספר מדגיש כי מכשירים כלכליים אינם רק מייצגים את השוק אלא ממשיכים אותו בפועל: גרפים, ממשקי ארנק, אלגוריתמים וכללי פרוטוקול מעצבים התנהגות, ציפיות ואמון. במקביל, הספר מזכיר כי המערכת המוניטרית בת זמננו היא רב-שכבתית והיררכית, וביטקוין נכנס אליה בזווית לא נוחה: הוא תנודתי מדי כדי לייצב מחירים, אך בולט וטעון סמלית מדי כדי להתעלם ממנו. ביטקוין עובר שיזור עמוק בתוך אינטרסים חומריים משוקעים של מוסדות פיננסיים, מדינות, וקבוצות אינטרס.
לסיכום, הספר מציג את ביטקוין כניסוי חברתי מתמשך, החושף כיצד קוד, משפט, נרטיבים, אינטרסים ומוסדות מצטלבים ביצירת הסדרים מוניטריים חדשים, המשלבים מטבעות מרובים למשטר חדש. ביטקוין מסמל את המיזוג העדכני בין הכלכלה הפיננסית הישנה לבין מטבעות חדשים. מיזוג זה משמר, ולעיתים קרובות אף מעצים, היררכיות ואי-שוויון ישנים. הספר אינו מציע הסבר טוטאלי; להפך, הוא מאמץ “הסבר חלקי” מודע, המאתר שרשראות ספציפיות של משמעות, כוח ואינטרס. דווקא ההכרה בגבולות ההסבר היא, לשיטתו, תנאי להבנה מעמיקה יותר של מה שביטקוין הפך להיות — ושל מה שהוא עשוי עוד להיות. הספר מדגיש כיצד מערכות מוניטריות חדשות עוברות קואופטציה ריכוזית תחת המסווה של השיח הניאוליברלי אודות חדשנות, תחרות, וביזוריות.