כיצד המחאה כנגד הרפורמה הובילה לעליה באוריינות פוליטית של נשים חרדיות?
בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם על השתתפותן.
קרדיט תמונה ראשית: שתיל סטוק. צלמת: יוליה בנימין.
בבחירות לרשויות המקומיות, אשר התקיימו בפברואר 2024 בלטה נוכחותן של נשים חרדיות. לראשונה הציגו נשים חרדיות מועמדות לנציגות בתשע רשויות מקומיות. הן עשו זאת במסגרת מפלגות לא חרדיות, או במסגרת מפלגה חרדית חדשה של החרדיות המודרניות – מפלגת דרך, מאחר ובמפלגות ה"בית" שלהן ייצוג נשי עדיין אינו מקובל. חידוש נוסף שהתקיים במערכת בחירות זו היה פנייה ישירה אל נשים חרדיות – על ידי נשים חרדיות אחרות באמצעות הרשתות החברתיות, תוך התייחסות ספציפית לעשייתן ולפועלן של נשים חרדיות ותיאור של פסבדו פעילות מאורגנת גם במסגרות המפלגות החרדיות הוותיקות, כגון: נשות ש"ס, נשות דגל התורה. למרות ש-13 נשים חרדיות הגישו מועמדות, נבחרה בפועל חברת מועצה חרדית אחת, בעיר רעננה, בסיעה הדתית המאוחדת.
באופן מסורתי החברה החרדית ובעיקר הנשים בה התאפיינו בשיעורי הצבעה גבוהים – השתתפות פוליטית גבוהה, לצד אוריינות ומעורבות פוליטיות נמוכות. מאז קום המדינה נשים חרדיות היו מודרות מהזירה הפוליטית. הייתה להן זכות בחירה, אך לא זכות להיבחר, לא בבחירות לרשויות המקומיות ולא בבחירות הארציות דרך המפלגות החרדיות. האם ההתרחשות בבחירות דאשתקד מרמזת על מגמה כלשהי באשר לאוריינותן הפוליטית של נשים בחברה החרדית?
נשים חרדיות משתתפות, מאז ימיה הראשונים של המדינה, באופן פעיל כבוחרות במערכות הבחירות התקופתיות ויש להן חלק רב בשיעורי ההצבעה הגבוהים במפלגות החרדיות. אולם הן מודרות באופן היסטורי מתמשך מן המרחב הפוליטי הפורמלי ומתפקידים רשמיים במרחב זה.
אוריינות פוליטית (political literacy) שונה מהותית מ'השתתפות פוליטית'. המושג אוריינות פוליטית מתייחס לידע והכישורים הנתפסים כנדרשים לצורך השתתפות בקבלת החלטות עצמאית אשר לאופן ניהול החברה במדינות דמוקרטיות. ידע וכישורים אלה כוללים היכרות עם אופן פעולתם של מוסדות השלטון ותפקידם, ועם סוגיות חברתיות מרכזיות. יכולת לחשיבה ביקורתית על אופן פעולה של המדינה ומוסדותיה, נחשבת אף היא לחלק בלתי נפרד מסט הכישורים הנחשב לאוריינות פוליטית. נדגיש כי אוריינות פוליטית נמדדת לרוב ברמת הפרט, והיעדרה נקשר להשכלה נמוכה ושוליות חברתית. זה אינו המצב במקרה של החברה החרדית. בחברה זו, המנהיגות הפוליטית והדתית מעודדת אוריינות פוליטית נמוכה, בעיקר בקרב נשים, וקוראת למשמעת פוליטית בלתי ביקורתית בהצבעה תוך מגזרית, תהליך שניתן לתאר כ"בערות פוליטית ממוסדת.
במחקר שערכנו בין החודשים מרץ ליוני בשנת 2023, על רקע השינוי המשטרי והמחאה הפוליטית שנלוותה לו, ביקשנו לבדוק את אוריינותן הפוליטית של נשים חרדיות מפרנסות, המשתייכות לזרם המרכזי בחברה החרדית, כלומר, שאינן אקטיביסטיות אלא משתייכות ל"רוב הדומם" הנשי של חברה זו. המחקר שהתקיים בראשיתו של השינוי המשטרי והמחאה שסבבה אותו כלל שלושים ראיונות עומק שבוצעו על ידינו. ממצאי המחקר מגלים שאף כי על פני השטח נשים חרדיות ממשיכות להרחיק את עצמן מאוריינות פוליטית, הסערה שקמה במדינה לנוכח המשבר המשטרי היוותה עבורן תמריץ לפיתוח אוריינות פוליטית, ובמידה פחותה, גם פעילות פוליטית, בעיקר סביב חקיקה בעניין תהליכי ההסמכה במקצועות הטיפול (הצעת חוק שאם תאושר ישנו חשש שתהליך רכישת מקצוע טיפולי לא יהיה מקצועי דיו, מה שיפגע מן הסתם באיכות הטיפול).
למרות שרוב המרואיינות העידו על עצמן בנקודת הפתיחה של הריאיון על ריחוק מפוליטיקה פורמלית, ועל חוסר ידע או חוסר ענין בה, הן התגלו, ברוב המקרים, תוך כדי מהלך הריאיון, כבעלות ידע והבנה בסוגיות פוליטיות הנוגעות לחיי היום יום שלהן. הראיונות מצביעים, אם כן, על הצורך להגדיר מחדש את המושג "אוריינות פוליטית" בהקשר הספציפי של החברה החרדית בישראל. הגדרה מחודשת זו תכלול את האבחנה שיוצרות הנשים החרדיות בין פוליטיקה פורמלית, מה שמכונה במחקר "פוליטיקה גדולה" (מסומנת ב-P גדול) לבין סוגיות פוליטיות חברתיות קונקרטיות, הנוגעות לעולמן היומיומי ולסביבתן הקרובה, המכונה "פוליטיקה קטנה" (המסומנת ב-p קטנה). בזירת הפוליטיקה הקטנה הן מאפשרות לעצמן לפעול ולהיות אקטיביות. אפשר שהביטוי לכך הוא העשייה הפוליטית המקומית שהפגינו נשים חרדיות במערכת הבחירות לרשויות המקומית, מאחר והיא אינה נתפסת לדידן כעיסוק בפוליטיקה הגדולה.
גם ביחס לניסיון לקידום חקיקה בעניין המקצועות הטיפוליים הביעו בעיקר נשות המקצוע מבין המרואיינות מחאה מפורשת כאשר חלקן נטלו חלק בהתארגנות יזומה כנגד קידום החקיקה. נראה כי מחאה העוסקת בפן מקצועי אף היא נתפסת כפוליטיקה קטנה סביב הבית והמשפחה.
דוגמה נוספת לאבחנה של נשים חרדיות בין פוליטיקה גדולה לפוליטיקה קטנה היא ביחס לפעילותן של תנועות נשים מהחברה החרדית בעשור האחרון. חלקן נתפסו ועדיין נתפסות כרדיקליות ואף במסגרת הראיונות במחקר הנוכחי הן הוזכרו בהסתייגות מסוימת. יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שפעילות זו הכשירה את הקרקע להשתתפות הולכת וגוברת של נשים חרדיות במיזמים קהילתיים וחברתיים. במהלך מלחמת חרבות ברזל נשים חרדיות רבות לקחו חלק במיזמים שונים לסיוע בחברה הישראלית כמו: מפונים, חיילים, משפחות חללים ועוד.
תוצאות המחקר שלנו, המציגות התפתחותה של אוריינות פוליטית בקרב נשים חרדיות המתבטאת בפעילותן במחאת המקצועות הטיפוליים, במיזמים חברתיים בעת חירום, ובהגשת מועמדות לשמש כנציגות ציבור בבחירות לרשויות המקומיות, תורמות להבנה של השפעת המשבר הפוליטי והמחאה החברתית שבעקבותיו על החברה החרדית ושילובה בחברה הישראלית בעת הזו. ייתכן והאקטיביות של נשים בשדה הפוליטי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות נובעת מהתמריץ שקיבלו בעקבות הסערה החברתית, לצד גורמים נוספים בחברה שסייעו להנעת המהלך הזה.