חשיבותם של קשרי חברוּת וקבוצת השווים באקטיביזם של נערוֹת מקבוצות מודרות
מזה עשרות שנים מקוננים במערב על כך שצעירות וצעירים אינם פעילים מבחינה פוליטית ולכן פוגעים בדמוקרטיה. אך חוקרות וחוקרים בתחום לימודי הצעירוּת (youth studies) הראו כי הנטייה להאשים את בני גיל זה בצרות חברתיות היא לא רק שכיחה ונושנה אלא גם שגויה. התפיסה המקובלת (באקדמיה ובכלל) מתארת פעילות פוליטית כהשתתפות במוסדות פוליטיים רשמיים, אך מוסדות אלו פעמים רבות אינם נגישים לצעירים וצעירות ומדירים אותם, ולכן המעורבות הפוליטית שלהם מבוצעת בדרכים לא קונבנציונליות, למשל באמצעות הרשתות החברתיות. במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Children & Society (וזמין לקריאה בחינם), טוענת טליה טרזה אסן, דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, כי בכדי להבין ולתמוך באקטיביזם של צעירות וצעירים, במיוחד כאלו המשתייכים לקבוצות מודרות, עלינו לחקור את קשרי קבוצת השווים (peers) והחברויות שלהם.
המאמר מבוסס על גישות סוציולוגיות בלימודי צעירות והגות פמיניסטית שחורה ומציג ממצאים מתוך עבודת הדוקטורט שלי, אשר עוסקת במשמעויות הפוליטיות של חברוּת בחייהן של נערות מקבוצות אתניות מוגזעות ומודרות בסקוטלנד. במשך 15 חודשים ערכתי מחקר איכותני עם נערות בנות 14-19, רובן ממוצא אפריקאי, קאריבי ודרום-אסייאתי. נערות אלו לקחו חלק בפעילות של ארגון אנטי-גזעני שמטרתו לתמוך בנוער המשתייך לקבוצות אתניות מוגזעות ומודרות ולערב אותו בתהליכי שינוי חברתי. על מנת להביא לקדמת הבמה את החוויות והפרספקטיבות של הנערות, כלל המחקר תצפית משתתפת בפעילויות הארגון, סדנאות המבוססות על שיטות מחקר יצירתיות וכן ראיונות עומק עם חלק מהנערות והמדריכות שלהן.
המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד
במאמר אני מנתחת תחילה כיצד לקיחת חלק בארגון אפשרה למשתתפות ליצור קשרי חברוּת עם נערות ונערים שכמוהן השתייכו לקבוצות אתניות מוגזעות ומודרות, וזאת בניגוד למרחבים חברתיים אחרים כגון בית הספר, בהם הרוב המכריע של האוכלוסיה הייתה לבנה ורבות מהמשתתפות חוו גזענות, בדידות ואחרוּת (othering). אני טוענת כי מערכות היחסים הבינאישיות שרקמו המשתתפות בארגון עודדו את היווצרותה של קהילה בה הן חשו שייכות, העצמה וביטחון ויכלו לבטא את עצמן מבחינה פוליטית. לדוגמא, המשתתפות תיארו את קבוצת הבנות של הארגון כמרחב בטוח שבו הן יכלו לבקר את התרבות הלבנה הדומיננטית בסקוטלנד ולהתחבר זו לזו על בסיס דמיון בחוויות החיים שלהן, כגון הציפיות הממוגדרות של משפחותיהן שילמדו לבשל ולנקות.
בנוסף, אני טוענת כי חלק מקשרי החברוּת שהמשתתפות יצרו בארגון עודדו אותן להרחיב את האקטיביזם שלהן לסוגיות שחברותיהן וחבריהם עוסקים בהן או מתמודדים עמן. כך למשל, אחת המשתתפות תיארה כיצד בעקבות שיחות עם חבר הומו היא למדה על הקשיים שהוא חווה וחשה מוטיבציה להיאבק למען הקהילה שלו. חלק מהמשתתפות הדגישו כי בכדי שחברוּת תעודד אקטיביזם צריכה להיות להן נקודת מבט משותפת עם החבר/ה ועליהן לחוש בחוזקה לגבי הסוגיה האקטיביסטית הספציפית. חילוקי דעות שהתגלעו לעיתים בין צעירות וצעירים בארגון, למשל סביב קבלה של זהויות להטב"יות, הקשו על יצירת חברויות ועיסוק משותף באקטיביזם.
לבסוף, אני מסבה את תשומת הלב למימדים הבינאישיים של פרקטיקות האקטיביזם החינוכי אותן ביצעו המשתתפות. עבור המשתתפות, אחת הדרכים העיקריות לחולל שינוי חברתי הייתה 'ללמוד' מאנשים בחייהם ו'לחנך' (educate) אותם. הן עשו זאת בעיקר דרך שיחות ושיתוף תוכן ברשתות החברתיות אודות סוגיות חברתיות-פוליטיות. המשתתפות ביצעו באופן תדיר פרקטיקות של אקטיביזם חינוכי יחד עם חברוֹת, בני קבוצת השווים והמדריכות בארגון. הן דנו, לדוגמא, בגזענות בבית הספר, בזכויות נשים ברחבי העולם ובייצוגים תקשורתיים של שחורים. בשיחות אלו הסתמכו המשתתפות הן על עובדות והן על חוויות החיים האישיות שלהן והיו בדיאלוג זו עם זו – עקרונות אשר מזכירים את שיטת הפדגוגיה הביקורתית של פאולו פריירה. חלק מהמשתתפות העידו כי לקיחת חלק בפעילות הארגון סיפקה להן את הידע והביטחון בכדי לבצע פרקטיקות של אקטיביזם חינוכי מחוצה לו.
מאמר זה מצביע על הפוטנציאל של חברויות וקשרים חיוביים עם קבוצת השווים בעידוד הביטוי והמעורבות הפוליטית של צעירות, במיוחד כאלו המשתייכות לקבוצות מודרות. בכך, המאמר תורם למאמציהן של חוקרות וחוקרי צעירוּת לאתגר נרטיבים ניאוליברליים המתארים נערות אקטיביסטיות כיחידות סגולה הפועלות לבדן. בנוסף, הפניית תשומת הלב המחקרית למערכות יחסים בינאישיות מסייעת בהכרה בפרקטיקות האקטיביסטיות היומיומיות של נערות ובהבנה מעמיקה יותר שלהן.
לינק למאמר:‘Once you bond … you want to create social change’: Interpersonal relationships in youth activism
עוד על אסן: